הל"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמותת הל"ל (האגודה ליוצאים לשאלה) הינה עמותה הפועלת על בסיס התנדבותי ומסייעת ליוצאים בשאלה מהחברה החרדית בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת פעילות
- לעמותה שני סניפים, אחד בירושלים ואחד בתל אביב. בחירת מיקום הסניפים מתבססת על קירבה לריכוזי אוכלוסייה חרדית גדולים כירושלים ובני ברק. דבר המסייע ליוצאים ליצור קשר ממקום מגוריהם. כמו כן, אלה 2 הערים סביבן מתרכזים רוב רובם של היוצאים לאחר היציאה בשאלה. בסניפים מתקיימת פעילות מגוונת הכוללת: ארוחות ליל שבת חוגים, שיעורים, מפגשי חברים, וספרייה.
כמו כן מפעילה העמותה אתר אינטרנט בשלוש שפות בהם: עברית, אנגלית ויידיש.
- את הקשר ההתחלתי עם הלל עושים הצעירים החרדים לרוב באמצעות ה"קו הפתוח" - מוקד טלפוני הפועל שישה ימים בשבוע בשעות קבועות ומהוווה מוקד לשאלות, בירורים,ייעוץ חינמי ויצירת קשר ראשוני.
- בתחילת הדרך עוזרת העמותה ליוצאים על ידי שיכונם בדירה בה הם משלמים שכר דירה סמלי. למשך מס' חודשים. כמו כן מקבלים היוצאים מענק ראשוני לצרכים הבסיסיים. יוצאים רבים אכן נתקלים בקשיים כלכלים עם עזיבתם את החברה החרדית בעיקר משום חוסר הכרותם את שוק העבודה ומשום שבמקרים רבים משפחותיהם רואים בהם כ"בוגדים" ואינם תומכים בהם בצורת סיוע כספי וחלקן אף מנתקות איתם קשר. ישנם אף משפחות הנוהגות דין "קריעה" כמו על אדם מת, יושבים שבעה ושאר דיני אבלות.
- נהוג בעמותה להצמיד לכל יוצא "מלווה" - מתנדב אישי האחראי ליעץ לעזור בנושאים בהם מיתעוררים קשיים. במקרים רבים נוצרים קשרים חברותיים בין היוצאים למתנדבים ומשפחותיהים קשר הממשיך גם לאחר שהיוצא מסתדר ומגיעה לקרקע בטוחה. ככלל, המתנדבים מקפידים לעודד את היוצא לעשות כל מאמץ לשמור על קשר עם משפחתו, גם כאשר היוצא מרגיש פגוע וכועס ומעוניין להימנע מקשר כזה. ישנם יוצאים המחפשים קשר משפחתי - במקרים אלו העמותה מקשרת בינם לבין משפחות המוכנות לארח את היוצא כבן בית בביתם.
[עריכה] המשך פעילות
- בכדי להקל על הלחצים והבלבול של היציאה לעולם מושגים חדש תוך כדי מלחמת השרדות כלכלית, מארגנת העמותה בסופי שבוע ובימים בהם אנשים אינם עובדים טיולים ליוצאים ולמתנדבים, טיולים אלו כוללים לרוב לינה בצימרים בצפון וטיולים רגליים, סדנאות בנושאים שימושים ושעשועי חברה מגוונים. במסגרת טיולים אלו צעירים רבים נפגשים לראשונה עם המין השני בצורה פתוחה. קשרים חברתיים רבים מתהווים ממפגשים אלו. בחגים כמו ליל הסדר ופורים ישנם פעילויות מסוריתיות הכוללות מיפגשים חגיגות בצוותא ועוד. כמו כן מדי פעם מארגנת העמותה יציאה לערבי תרבות ופעילות חברתית במחירים מסובסדים, פעילות זו כוללת יציאה להופעות תיאטרון, מחזות זמר, וערבי סרטים.
- צעירים רבים היוצאים מהחברה החרדית מעוניינים לבטל את מעמד בחור הישיבה המקנה להם מטעם החוק מעמד של "תורתו אומנותו" האומר דיחוי בגיוס לצה"ל. צעירים הפונים לשרת בצה"ל נתקלים בבעיות כלליות עקב המשכורת הצבאית המזערית והעדר תמיכה מההורים. בעניין זה פועלת העמותה בסיוע ייעוץ למיועד לשירות לשיפור התנאים בצה"ל וקבלת אישור למעמד "חייל בודד" - דבר המקל מאוד על השירות, וכולל הטבות שונות לחיילים.
- לאחר תום השירות בצה"ל רבים מהיוצאים פונים להשלמת לימודים ולקבלת תעודת בגרות כשהמטרה ברוב המקרים להמשיך להשגת לתואר ראשון באוניברסיטה. בעניין זה מפעילה העמותה את "תוכנית המלגות" - פרויקט המעניק מלגות לימודים ללומדים לבגרות או ולממשיכים בלימודים אקדמיים.
- מלבד הפערים המנטלים והחברתיים היוצאים מגיעים חסרי השכלה כללית לחלוטין - בישיבות לומדים אך רק תלמוד. בנוגע לבעיה זו הקימה העמותה מערך המרכז מורים פרטיים המוכנים לתת שיעורים בהתנדבות ומקשר ביניהם לבין היוצאים. השיעורים הם בנושאים רבים. ובעיקר במתמטיקה, אנגלית, ספרות, והיסטוריה.
[עריכה] מאפיינים
- רובם של היוצאים מהחברה החרדית ואשר פונים לעמותה הינם צעירים בשנות העשרים לחייהם, ופחות צעירות - רק כ 25% מהיוצאים הן בנות. נתון זה נובע מהקלות היחסית של הצעירים הלומדים בישיבות רחוק מהבית ומעינם הפקוחה של ההורים ליצור קשר עם החברה החילונית, לעומת צעירות הלומדות לרוב קרוב לבית. סיבה נוספת לריבוי הצעירים על פני הצעירות הוא הגיל הממוצע לחתונה בחברה החרדית - דבר אשר "נועל" את הצעיר עם מחויבות למשפחה ולילדים, הגיל הממוצע בו צעירים מתחתנים הוא 22-24 לעומת בנות המתחתנות בגילאי 18-20. מצב זה יוצר לצעירים "חלון הזדמנות" גדול יותר משל הצעירות. כמו כן בנות בחברה החרדית מקבלות השכלה כלשהי לעומת צעירים צמאי ידע החסרים השכלה לחלוטין. ניכרת גדילה של היציאה בשנים האחרונות בעיקר משום חדירת אמצעי תקשורת כ: ספריות ציבוריות, אינטרנט הסוללרי ובתי אינטרנט קפה. העמותה טיפלה עד היום במאות יוצאים הן בעזרה ישירה והן בעזרה עקיפה.
- העמותה מתבססת על מאות מתנדבים אשר אינם מקבלים שכר מלבד מזכירה אחת במשרה חלקית, מערך המתנדבים כולל אנשים מכול קצוות החברה בהם חילונים ומסורתיים, אנשים העוסקים במקצועות מגוונים, החל מסטודנטים, עקרות בית, מורים, אנשי תקשורת, חברי קיבוצים, יחצ"נים, יועצים ארגוניים וכלה באנשי הייטק רואי חשבון ועורכי דין. כחלק ממערך ההתנדבות אנשים רבים תורמים ליוצאים הנתקלים בקשיים ציוד כגון: ביגוד, מחשבים, כלי בישול, ספרים וחפצים לבית.
- כחלק מגיבוש הלאום היהודי מעודדת העמותה הכרת זרמים נוספים ביהדות, ברוח מגילת העצמאות - "מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות." וכרוח ההמנון הלאומי "להיות עם חופשי בארצנו".
[עריכה] היסטוריה
- העמותה הינה אגודה אותה ייסד יוצא בשאלה בן 17 בשם שי הורביץ, ב-1991. בראיון בתקשורת העלה הורביץ את הרעיון להקים מסגרת שתקל על אנשים המבקשים לצאת מהציבור החרדי ולהשתלב במדינת ישראל כחילונים. הורביץ הפריח את הרעיון ואנשים החלו להרתם למשימה. במשך השנים גדל הארגון והתפתח למאות יוצאים, מתנדבים ומעגל תומכים רחב, בהם דליה רבין-פילוסוף, יוכי ברנדס ועוד. . כחצי שנה לאחר שהקים את האגודה חזר הורוביץ בתשובה ואף הקים את עמותת מנוף המנסה להלחם בתופעת היציאה לשאלה. כיום עמותת הל"ל מנוהלת על ידי ועד מנהל שנבחר בבחירות פנימיות והיו"ר היא ורדה ליפשיץ.
- העמותה אינה מקבלת תמיכה ממשלתית ומתקיימת בתרומות בלבד. נעשו ניסיונות של מרצ ושינוי לשנות את המצב אולם ללא הצלחה רבה זאת לנוכח מצב הקואליציה באותה תקופה. כמו כן הועלתה ההצעה לתת ליוצאים מעמד כשל עולה חדש זאת לאור הצרכים הדומים.
- מכיוון שהעמותה אינה נוקטת בדרך של שכנוע דוגמת עמותת דעת אמת אלא רק עוזרת לאנשים שכבר גמלה בליבם ההחלטה הרוצים לעזוב או עזבו כבר את הציבור החרדי, לא נרשמו כל חיכוכים פומביים עם הציבור החרדי. אולם ארגונים חרדים הנלחמים במיסיון דוגמת יד לאחים ולב שומע מנסים לצמצם את תופעת היציאה בשאלה. תקופה ארוכה הייתה בחברה החרדית לעמותה דימוי שלילי של ארגון החוטף ילדים לקיבוצים מצמיד להם נערות ליווי מכריח אותם לאכול אוכל שאינו כשר ושאר עלילות חסרות שחר, דימוי זה פחת לאחרונה לאחר יציאתם בשאלה של מספר צעירים ממשפחות מכובדות בציבור החרדי העמותה החלה להיות מוכרת בקרב צעירים וצעירות חרדים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית של אגודת הל"ל
- אסף פיליפ - יוצא בשאלה מספר על הל"ל. (וידאו)
- דיון בוועדת הכנסת
