המנהל האזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המִנהל האזרחי הוא גוף שהקימה מדינת ישראל בשנת 1981 אשר תפקידו הוא לנהל את הפעולות הלא-צבאיות של השלטון הישראלי בגדה המערבית, ועד ספטמבר 2005 גם ברצועת עזה ("אזור יהודה, שומרון וחבל עזה). הגדרת תפקידו בצו: "...המינהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור [...] לרווחתם ולטובתה של האוכלוסייה..."^[1]. אולם למרות הצו מעצם ההוויה שבתוכה פועל המינהל האזרחי, מחוייבותו נתונה בראש ובראשונה ובאופן טיבעי לשולחיו ולא לחוסיו. הגוף הוקם כדי להוציא מידי צה"ל את ניהול העניינים האזרחיים בשטחים שנכבשו ב-1967 ולא סופחו לישראל, אולם על-פי חוק פעולותיו כפופות לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הפועל במסגרת משרד הביטחון. בפועל, פועל המנהל האזרחי תחת סמכותו של אלוף פיקוד המרכז, המסדיר את סמכויות המנהל ואת תפקידיו בחקיקה הצבאית ואשר קובע במידה רבה את מדיניות המנהל ואת סדר העדיפויות שלו. כמו כן, בדומה לנעשה בישראל, זוכה המנהל האזרחי לליווי משפטי שוטף על ידי יחידת יועמ"ש איו"ש, שהינה חלק מהפרקליטות הצבאית.

המנהל האזרחי משמש בתפקיד מקביל ל"משרד הפנים" ופועל על ידי תשעת משרדי התיאום והקישור הישראליים הפועלים בגדה המערבית. המנהל האזרחי אחראי על כל ההיבטים האדמיניסטרטיביים של התושבים. בין השאר הוא אחראי על אישורי הכניסה לישראל, אישורי התנועה בתוך הגדה, אישורי תנועה ברכב, אישורי עבודה וכמעט כל אישור אחר.

תקציב המנהל האזרחי הפועל כחלק מתאום הפעולות בשטחים מגיע דרך תקציב המדינה אך מגיע גם דרך הכנסותיו ("הוצאה מותנית הכנסה") כגון: אגרות רישום מקרקעין (טאבו), אגרות תכנון, אגרות תחבורה, הכנסות מבתי משפט צבאיים בגין קנסות, חלוט ערבויות ואגרות בגין ביול בקשות כניסה לישראל.^[2]

ראש המנהל האזרחי הוא תא"ל יואב (פולי) מרדכי. ראש המנהל האזרחי כפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יוסף משלב. דובר המנהל האזרחי הוא סרן צידקי ממן.

תוכן עניינים 1 משרדי המת"ק הישראלים: 2 היסטוריה 3 מועצת התכנון העליונה 4 הדעות השונות והביקורת הפוליטית בדבר המנהל האזרחי 5 הערות שוליים 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] משרדי המת"ק הישראלים:

1. ליד הכפר סאלם.
2. סמוך לכפר חווארה מדרום לשכם.
3. מדרום לעיר טול כרם.
4. בהתנחלות קדומים.
5. במטה המנהל האזרחי ליד ההתנחלות בית אל.
6. סמוך להתנחלות מעלה אדומים.
7. סמוך לצומת עציון מדרום לירושלים.
8. בהר מנוח מדרום לחברון.
9. ליד ההתנחלות ורד יריחו מדרום-מערב ליריחו.
10. ברצועת עזה סמוך למעבר ארז.
11. ברצועת עזה סמוך לכרם שלום.

[עריכה] היסטוריה

משנת 1967 ועד תחילת שנות השמונים התקיים באזור יהודה, שומרון ורצועת עזה ממשל צבאי.

בשנת 1981, שר הביטחון דאז אריאל שרון החליט לשים חיץ בין המשימה הקלאסית של צה"ל להגן צבאית על שלומם של אזרחי ישראל, לבין אחריותו, בתוקף היותו הריבון בשטחים, לדאוג לצורכי האוכלוסייה הפלסטינית שבחסות ישראל. לשם כך הוא הקים את המנהל האזרחי שלקח על עצמו את התפקיד האזרחי על חשבון הממשל הצבאי שעד אז טיפל בשני התפקידים יחד.

בשנת 1995, כחלק מהסכם הביניים (אוסלו II), הועברו סמכויות לרשות הפלסטינית. מכיוון שלישראל נותרו בידיה סמכויות אזרחיות וביטחוניות רבות היה צורך בתיאום של הרשויות הפלסטיניות עם אלו הישראליות, ולכן הן מדינת ישראל והן הרשות הפלסטינים הקימו מפקדות תיאום וקישור. מאז פרוץ האינתיפאדה חדלו משרדי המת"ק, כמעט לחלוטין, לעסוק בתיאום ובשיתוף פעולה בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות, ועבודתם התמקדה בטיפול בבקשות להיתרים. בניגוד לעבר, פונים בשנים האחרונות פלסטינים רבים ישירות למשרדי המת"ק הישראליים, מבלי להזדקק לשירותיהם של מקביליהם הפלסטיניים.

במהלך שנת 2005 הוקמה מפקדת תיאום וקישור גם באזור עוטף ירושלים, סמוך למעלה אדומים, בכדי לתת מענה לסוגיות מרקם החיים שנפגע עקב גדר ההפרדה.

[עריכה] מועצת התכנון העליונה

כל הסמכויות התכנוניות בגדה המערבית מרוכזות בידי ועדת תכנון אחת והיא מועצת התכנון העליונה, השוכנת במנהל האזרחי בבית אל.

בשנת 1966, כשנה לפני תחילת מלחמת ששת הימים, חוקק חוק ירדני הקרוי "חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 79", אשר הסדיר את נושא התכנון והבניה בגדה המערבית, שהייתה בידי ירדן. חוק זה החליף את החוק הירדני הקודם, "חוק לתכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 31" משנת 1955 שהחליף בזמנו את החקיקה המנדטורית הבריטית. החוק, משנת 1966, קבע בין היתר, את הרכב רשויות התכנון ואת סמכויותיהן, התווה את תהליך תכנונן ואישורן של תכניות פיתוח ואת תהליך הוצאת רישיונות בניה, וכן הגדיר את הליכי הערעור על החלטות רשויות התכנון ואת הצעדים שיינקטו במקרה של עבירות על החוק.

בשנת 1971 הוציא הצבא צו^[3] ובו הוא נותן למועצת התכנון העליונה בין השאר את הסמכויות "לתקן, לבטל או להתלות תקפם של כל תוכנית או רשיון" ו-"לפטור כל אדם מחובת רשיון שנדרש על פי החוק"^[4]

הצו אשר הוציא צה"ל ב-1971 ביטל את הוועדות המחוזיות. כל הסמכויות רוכזו אצל מועצת התכנון העליונה, הנמצאת במנהל האזרחי בבית אל. בראש מועצת התכנון העליונה לפי חוק התכנון והבניה הירדני שר הפנים הירדני. מפקד האזור מינה את קצין המטה לענייני פנים של המנהל האזרחי ליו"ר מועצת התכנון העליונה.הנהלים היחודיים הפכו את חברי ועדת התכנון העליונה והעומד בראשה, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל בדרג בינוני, לכל יכולים בתחום. הסמכות שניתנה בידם רבה יותר מסמכותו של שר הפנים בכל הנוגע לתוכניות מתאר בתחומי הקו הירוק.^[5]

[עריכה] הדעות השונות והביקורת הפוליטית בדבר המנהל האזרחי

אנשי השמאל מבקרים את המנהל האזרחי ורואים בו חלק ממדיניות הכיבוש של ממשלות ישראל. הם רואים את המנהל האזרחי כגוף אנטי דמוקרטי אשר כופה את שליטתו על חיי אנשים שלא בחרו גוף זה או את העומדים בראשו. אנשי השמאל טוענים בנוסף כי המנהל האזרחי לא פועל למען האוכלוסייה המקומית ורווחתה כי אם דואג לקיים את מדיניות הממשלה בדבר השתלטות על קרקעות למען התנחלויות, קיום טרנספר שקט ועוד.

אנשי הימין מבקרים את המנהל האזרחי שלא נותן להם חופש פעולה בדבר תפיסת קרקעות והקמות התנחלויות. אנשי הימין ציפו שהמנהל האזרחי, על כל דרגיו ואגפיו, ישלים את מלאכתם של הדרג המדיני ושל הרשות השופטת, שהכשירו את תפיסת האדמות בשטחים בעבור התנחלויות. על פי השקפתם, לא היה מדובר בהפקעה של אדמות ערבים, אלא בהחזרה של נכסים אבודים לבעליהם החוקיים מקדמת דנא. היה ראוי אפוא, לטעמם שקציני ופקידי מדינה יהודים המופקדים על אכיפת חוק ישתפו פעולה איתם, או למצער יעמדו מנגד.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ צו בדבר הקמת המינהל האזרחי, צו מספר 947: "מוקם בזה מינהל אזרחי באזור. המינהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור, בהתאם להוראות צו זה, לרווחתם ולטובתה של האוכלוסייה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, בהתחשב בצורך לקיים מינהל תקין וסדר ציבורי."
2. ^ משרד האוצר, תקציב תאום הפעולות בשטחים, 2006.
3. ^ "צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418)", תשל"א1971- (קמצ"מ תשל"ב 1000; תשל"ו 1422, 1949; תשמ"א 246; תשמ"ב, 718, 872; תשמ"ג, מס' 57, ע' 50; תשמ"ד, מס' 66, ע' 30).
4. ^ סעיפים 1 ו-4 לצו זה
5. ^ עקיבא אלדר ועידית זרטל, אדוני הארץ- המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, כנרת, זמורה-ביתן, דביר -מוציאים לאור בע"מ, 2004. (ע' 404)

[עריכה] לקריאה נוספת

• קללת הברכה, שבתי טבת, הוצאת שוקן, תש"ל (1969). הספר מתאר את הליכי כינון המנהל האזרחי ביו"ש מההיבט המשפטי, הפוליטי והאנושי.
• עקיבא אלדר ועידית זרטל, אדוני הארץ- המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, כנרת, זמורה-ביתן, דביר -מוציאים לאור בע"מ, 2004. (ע' 403-417)
• דיני התכנון, הבניה והמקרקעין באזור יהודה ושומרון - הדין תחיקת הבטחון והפסיקה, בעריכת רס"ן אהרון משניות, לשכת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, בהוצאת המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• משרד האוצר, תקציב תאום הפעולות בשטחים, 2006.
• המנהל האזרחי מעדיף את הפלסטינים - NRG, יוני 2006.
• משטר הכבישים האסורים בגדה המערבית - בצלם, אוגוסט 2004.
• ביורוקרטיה בשירות הכיבוש- מפקדות התיאום והקישור - מחסום WATCH ו-רופאים לזכויות אדם, מאי 2004.
• עו"ד טליה ששון, חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים, 2005.
• יובל גינבר, הורסים שלום- מדיניות ההריסה ההמונית של בתי פלסטינים בגדה המערבית, בצלם, 1997.
• ניכוס המרחב- תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי, שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, 'במקום'.