המרד ההולנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך לא ברור. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

המרד ההולנדי או מלחמת שמונים השנה, אשר התרחש בין השנים 1566 ל–1648 הוא כינוי להתקוממות שבע-עשר הפרובינציות שב"ארצות הנמוכות" או "ארצות השפלה" (Nederlands), המכונות בשפה העברית כיום "הולנד" כנגד האימפריה הספרדית (בית הבסבורג) ששלטה באזור. ארצות השפלה הן למעשה הפרובינציות המאוחדות של ארצות השפלה, אזור שזכה בעצמאותו מספרד לאחר מרד זה.

[עריכה] שלטונו של קרל החמישי ובנו פליפה השני

קרל החמישי (1550 עד 1558), מלך ספרד וקיסר האימפריה הרומית הקדושה, היה למעשה פלמי (יוצא חבל פלנדריה) מלידה. סדרת אירועי ירושה הביאו לכך שזה בכתרי ספרד, גרמניה ופלנדריה.
בשנים בהן שלט קרל בספרד (1520 עד 1556), הרחיבו כובשים כמו הרנן קורטס (1485-1547), פרנסיסקו פיזרו (1470-1541) ואחרים את השליטה הספרדית בעולם החדש. קרל ויתר על כס המלוכה בשנת 1556 והעניק את נכסיו העצומים לבנו פליפה השני (1527-1598). פליפה שהתחנך בספרד לא היה רגיש כלפי נתיניו הפלמים וההולנדים כפי שהיה אביו, ונהג בתושבי האזור ביד קשה.
בשנת 1568, התאחדו הפרובינציות של ארצות השפלה תחת הנהגתו של הנסיך ויליאם מאורניה (אורנג'), והרוזן לאמורל פון אגמונט, שהיה מראשי הצבא.

[עריכה] המרד

פליפה שלח צפונה את הדוכס מאלבה והדוכס מפרמה, שני מצביאים ותיקים, בראש צבא אשר מנה אלפי חיילים ספרדים, כדי לדכא את המרד. חייל הרגלים הספרדי היה הטוב ביותר באותה עת, אך הם מולם עמדו המיליציות של אנשי ארצות השפלה, אשר קרעו תחת נטל המיסים הספרדיים וקיוו נואשאות להציל את מולדתם ולזכות בחירותם. כדי לבלום את התקדמות הספרדים, פתחו אנשי ארצות השפלה את הסכרים אשר הגנו על המישורים הנמוכים מהים, והציפו שטחים נרחבים בנתיב הצבא הספרדי. בזכות ההצפות, בזכות דבקותם ומחויבותם למרד ובזכות הנהגתו של ויליאם מאורניה, הצליחו המורדים להדוף את הספרדים.
פיליפה הציב פרס על ראשו של הנסיך מאורניה, ואכן הלה נרצח ביריות אקדח ב-10 ביולי 1584 ב"פרינסנהוף" שבדלפט בידי אציל מקומי זוטר, תומך בית המלוכה הספרדי. בשנת 1581, "התנערו" הפוליטיקאים והסוחרים ההולנדים החשובים באופן חגיגי מפליפה השני כמלכם, כשהם מונים את פגיעותיו באנשיהם. הם הכריזו על שבע פרובינציות מארצות השפלה כעצמאיות וריבוניות.
יש הגורסים כי מרד זה, אשר הונהג על-ידי הסוחרים החופשיים אנשי הגילדות ועל-ידי האצולה הזוטרה, שימש השראה להתקוממויות שאירעו באנגליה בשנת 1642, בצפון אמריקה 1775 ובצרפת בשנת 1789.

[עריכה] סוף המרד

כדי למנוע מאנגליה (הפרוטסטנטית) לסייע לאנשי ארצות השפלה, שיגר פליפה השני בשנת 1588 את הארמדה הספרדית לתקוף את הצי האנגלי. כאשר נכשל ניסיון זה, הלכה יכולתו של פליפה להכניע את המרד ההולנדי ודעכה.
ספרד המשיכה לנסות לכבוש מחדש את השטחים הנרחבים אשר בהם איבדה שליטה, אולם ללא הצלחה, עד אשר בשנת 1609, נחתם הסכם שלום בין הניצים, כאשר דרום ארצות השפלה, לרבות פלנדריה וחלקים מדרום הולנד, נותר בשליטה ספרדית.
תשע שנים לאחר מכן, כאשר פרצה מלחמת שלושים השנה, שוב עמדו הספרדים וההולנדים משני צידי המתרס. ההולנדים שבעת זו החזיקו בצי גדול וחזק, פשטו על חצי האי הספרדי ופגעו באינטרסים ספרדיים הן באירופה והן באיים הקריביים. כאשר הסתיימה מלחמת שלושים השנה בשנת 1648, הסכימה ספרד לעמצאותן המלאה והשלמה של ארצות השפלה, תחת מלכות בית אורנג'. הסכמה זו הושגה שמונים שנה לאחר תחילת העימות ולכן יש הקוראים למרד ההולנדי "מלחמת שמונים השנים".