הנוער העובד והלומד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תנועת הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) היא תנועת נוער שהוקמה ב-1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. תנועת הנוער הזו היא חיבור בין תנועת הנוער העובד והתנועה המאוחדת (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח). בתנועה כיום מאות סניפים, קנים ומועדונים בכל רחבי הארץ. בתנועה חברים עשרות אלפי חניכים. את חניכי התנועה ניתן לזהות על-פי החולצה הכחולה המסמלת את מעמד הפועלים העובד, והשרוך האדום המסמל את דם הפועלים והעמדות הסוציאליסטיות של התנועה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 הנוער העובד והלומד כתנועה פדרטיבית 2.1 קיני התנועה 2.2 מחוזות התנועה 2.3 מפעלי התנועה 3 מסלול ואופן החניכות בקן העירוני 3.1 השכבה הצעירה 3.2 השכבה הבוגרת 3.3 חוות ההכשרה, גרעין נח"ל ותנועת הבוגרים 4 אופן הפעילות 5 ערכי התנועה ועקרונותיה 5.1 מטרות התנועה 6 סמל התנועה 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

תנועת הנוער העובד נוסדה בשנת 1924 עם כינוסם של 35 נערים עובדים, שייצגו יותר מ-300 נערים בכל רחבי הארץ, במטרה להנהיג את המאבק על זכויות נערים עובדים ועל עבודה עברית. באותם הימים, לא היה גוף שפיקח על זכויותיהם של הנערים העובדים, ושכרם ותנאי העסקתם היו בתהליך של שחיקה מתמדת. אל מול אלה, כתבו אותם נערים עובדים, את מה שעתיד להיקרא "הכרוז הראשון" - מסמך הקורא לנוער העברי העובד להתאגד ולהאבק על זכויותיו, וכן כינס את כינוס ההקמה של תנועת הנוער העובד.

הקן (סניף) הראשון שהוקם היה קן בורוכוב בשכונת בורוכוב בגבעתיים.

תנועת הנוער העובד הייתה הן איגוד מקצועי אשר דאג לזכויותיהם של הנערים העובדים בכלל, והן גוף תרבותי-חינוכי, שסיפק פעילויות תרבות והכשרות מקצועיות לנערים העובדים החברים בו.

לתנועה שורשים אידאולוגיים עמוקים עם מפלגת העבודה הישראלית, וכן היא מזוהה עם ההסתדרות הכללית. הקשר עם ההסתדרות נוצר מיד בשנותייה הראשונות של התנועה, ולמרות שאינה מקושרת ישירות להסתדרות בשום צורה, היא נחשבת כעין תנועת בת של ההסתדרות. בעבר היה הקשר הרעיוני בין ההסתדרות לתנועה חזק והיה ביניהן שיתוף פעולה, אולם בעקבות תהליכים שהתרחשו בהסתדרות בשנים האחרונות, הקשר התרופף מאוד. כמו כן, התנועה קשורה אידאולוגית ונתמכת כלכלית על ידי התנועה הקיבוצית המאוחדת. כמו עם ההסתדרות, בעבר היו קשרים אלו הדוקים וכללו בעיקר שליחת גרעינים לקיבוצי יעד ואחוזים רבים של בני-קיבוצים בגרעיני התנועה, אך כיום הקשר רופף יחסית.

בשנת 1959 התאחדה תנועת הנוער העובד עם התנועה המאוחדת, ושינתה את שמה לתנועת הנוער העובד והלומד. אופן הפעילות בתנועה השתנה בעקבות האיחוד. התנועה הפכה לכוללת יותר, ופנתה לכלל העם ולא רק לנערים העובדים, במטרה "לחנך את העם".

בעבר התמקדה התנועה בהתיישבות עברית, ובחסותה הקימו הגרעינים הבוגרים של התנועה יותר מ-60 יישובים ברחבים הארץ. כיום התנועה מתמקדת בעיקר בפן החינוכי - חוות ההכשרה מתמקדות בחינוך, בתיפעול ובפעילות שונות בקנים השונים, ורוב הקומונות מוגדרות כ"קומונות עירוניות", מעיין קיבוץ קטן בתוך עיר, על מנת שיוכלו להתמקד בפעילויות החינוך השונות. גם בקיבוצי התנועה מתייחסים בצורה רחבה מאוד לפן החינוכי, למשל - קיבוץ רביד של התנועה מחזיק בתוכו את ארגון המעורר, ארגון חינוכי לבני נוער.

לנוער העובד והלומד תנועת-אחות בינלאומית הנקראת הבונים דרור, וכן קשרים הדוקים עם איגודים מקצועיים לנוער ותנועות וארגוני נוער סוציאליסטים ברחבי העולם.

[עריכה] הנוער העובד והלומד כתנועה פדרטיבית

תנועת הנוער העובד והלומד פועלת במתכונת של פדרציה. היא מורכבת ממספר חלקים.

[עריכה] קיני התנועה

בהתאם למבנה הכללי, קיימים שישה סוגי קינים (סניפים) בתנועת הנוער העובד והלומד. הקינים נבדלים ביניהם באופן הפעילות ובמתכונותו, אך הערכים והתכנים העומדים בבסיסם, כמובן, זהים. הקינים הם:

• הקן העירוני - הקן המוכר ביותר לגבי רוב האוכלוסייה. הקן העירוני פועל בערים ובעיירות רבות ברחבי הארץ.
• מעגל קהילה- פונה לאוכלוסיות שלא יגיעו לקיני התנועה באמצעות מועדונים לנוער. פעילותם שונה קצת מהקנים העירוניים הרגילים.
• הקן הקיבוצי - פועל בקיבוצים רבים בארץ, ומשתדל להתאים את אופן הפעילות למסגרת הקיבוצית הייחודית ולתהליכי ההפרטה המתרחשים בימינו בקיבוצים רבים.
• הקן המושבי - פועל בניתוק מוחלט משאר קיני התנועה. מוכר גם כתנועת הנוער בני המושבים, הפועלת בישובים רבים בארץ.
• הקן הערבי - פועל בישובים ערביים רבים בארץ. קן מזרח ירושלים הוא הקן הגדול בתנועה [1]
• הקן הדרוזי - פועל בכל היישובים הדרוזים בישראל. הקן הדרוזי זכה להכרתו ולעידודו של הממסד הדרוזי הדתי.^{[דרוש מקור]}
• המחדשים והאיגוד המקצועי לנוער - גוף ייחודי לתנועת הנוער העובד והלומד, האחראי על חינוך הנוער העובד בארץ - נוער שנפלט ממסגרות חינוכיות פורמאליות ולומד בבתי ספר מקצועיים. כמו כן, גוף זה מגן על זכויותיהם של הנערים העובדים ובכלל. שאר החלקים מכונים "הנוער הלומד", ואילו חלק זה נחשב לשריד מן "הנוער העובד" המקורי.

[עריכה] מחוזות התנועה

התנועה מחולקת ל-7 מחוזות שונים בארץ וכל קן משתייך למחוז מסוים. לכל מחוז יש רכזים והוא פועל בפני עצמו, קינים רבים מתגבשים בתוך המחוז ממש כמו ההתגבשות התוך קינית, ויוצאים יחד לטיולים מחוזיים. למחוזות יש גם סמלים.(הרשימה מסודרת לפי גודל המחוזות).

• מחוז שרון - ספינת הדגל
• מחוז תיכון - שור אדום
• מחוז דרום - כריש כתום
• מחוז צפון - ג'ירפה ירוקה
• מחוז חיפה - תנין כחול
• מחוז נגב - גמל צהוב
• מחוז ירושלים - אריה מוזהב

[עריכה] מפעלי התנועה

עוד במסגרת המבנה הפדרטיבי, התנועה מקיימת מספר מפעלים בתוכה:

• מפעל חוות ההכשרה - בכל שנה דוחים מאות בוגרי י"ב של תנועת הנוער את שירותם הצבאי על מנת לחיות בתקופת שנת-שירות. במסגרת שנת השירות, החניכים גרים יחד במה שמכונה חוות הכשרה, בתוך גרעיני נוע"ל שונים ברחבי הארץ. החניכים משתתפים בהפעלת תנועת הנוער ומקיימים חיי קבוצה שיתופיים ופעילים, ומודרכים על ידי מדריכי הגרעינים מתוך התנועה.

• שירות בנח"ל - חברי הגרעין, בוגרי חוות ההכשרה, משרתים במסלול בני-גרעינים מיוחד בחטיבת הנח"ל, במסגרות צבאיות שונות (גדוד 50, גדוד קרקל, חיל החינוך והנוער ועוד). מסלול זה משלב שירות צבאי רגיל (עם בני הגרעין) ופרקים חינוכיים מיוחדים (פרקי משימה ופרקי של"ת), שבהם חוזרים הגרעינים לחיות בקבוצות רבות ברחבי הארץ, וממשיכים בהתנסות בחיי שיתוף ובפעילות חינוכית בתנועה. בעבר היו פרקים מיוחדים אלו בקיבוצי יעד אליהם כוונו הגרעינים להתיישב, אך כיום יעד ההגשמה הוא כקבוצות נפרדות בחסות התנועה בלבד.

• מרח"ב - מחדשי רעיון החלוץ בישראל - מתוך תנועת הנוער והגרעינים וגרעיני בוגריה, צמחה בשנות ה-80 תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. חבריה הם בוגרי התנועה אשר בחרו להקים ולחיות בצורות חיים שיתופיות התיישבותיות ברחבי הארץ, ולפעול במסגרת התנועה בפעילויות חינוכיות, פורמליות ולא-פורמליות. תנועת הבוגרים מורכבת מקבוצות וקיבוצי-קבוצות בכל הארץ, ובמסגרתה אף הוקמו שני קיבוצים חדשים שחבריהם משתייכים לתנועה - רביד ואשבל. תנועת הבוגרים נמצאת במצב מתמיד של גדילה מאז הקמתה. כיום עשרות גרעינים של בוגרי התנועה לאחר פרק משימה בוחרים להתיישב בשכונות מצוקה ופריפריות ולהגדיל את מערך הפעילות של התנועה גם לישובים ולמקומות הקשים ביותר.

• האיגוד המקצועי לנוער של הנוער העובד והלומד - הוא הגוף המייצג על פי חוק את הנערים העובדים בישראל. הארגון עוסק בארגונם, איגודם, ליווים והגנה על זכויותיהם של נערים עובדים, וכן מקיים מערכת הכשרה מקצועית, פעילות תנועתית כגון מחנות, טיולים וסמינרים, והבראה לנערים עובדים. הארגון מציע ייעוץ משפטי חינם לנערים עובדים, וכן ייצוג משפטי חינם בבית הדין לעבודה לנערים עובדים מנוצלים כנגד מעסיקיהם. במסגרת הארגון פועל המחדשים (פירוט למעלה). פועל בשיתוף ובקשר עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אם כי בשנים האחרונות קשר זה נפגע ונחלש.

[עריכה] מסלול ואופן החניכות בקן העירוני

[עריכה] השכבה הצעירה

החניך מתחיל את חניכותו בתנועה בכיתה ד', בגיל 9. הוא מצטרף לתנועה והופך לחלק מקבוצת שווים. הרעיון של קבוצה אינו נובע מנוחות, לקבוצה ערך חינוכי אדיר - בתוך הקבוצה החניך חווה שותפות, שיתוף פעולה ושוויון, וכמו כן יוצר ומפתח קשרים חברתיים. הקבוצה היא המסגרת של החניך בקן- בה הוא מתחנך, גדל ומתפתח. הקבוצות בשכבה הצעירה מודרכות על ידי מדריכים מהשיכבה הבוגרת. ככל שהחניך מתבגר, כך גם התכנים שהוא עובר עם קבוצתו משתנים. בעוד הבסיס הערכי נשאר זהה התכנים מותאמים לגילם ויכולת הבנתם של החניכים, לאופי הקבוצה וחבריה, ובמידה רבה גם לאופי וראיית עולמם של המדריך. החניך ממשיך להיות חלק מהשיכבה הצעירה עד כיתה ח'.

[עריכה] השכבה הבוגרת

אחרי תהליך חינוכי מסוים ששיאו בחופש שבין כיתה ח' לכיתה ט', עולה החניך לשכבה הבוגרת. האחריות על חברי השכבה הבוגרת גדולה בהרבה מאחריות חברי השכבה הצעירה, מאחר שעכשיו עליהם לדאוג באופן מלא לתפקודו של הקן על כל חלקיו - אחריות זו באה לידי ביטוי בוועדות הקן השונות, בעזרה למדריכים בימי הפעילות ובעשייה החינוכית המיוחדת בה עוסקים חניכי שכבה ט' הנקראת פרויקט מסוק"ים (מדריכי ספורט וקהילה).

בסוף כיתה ט' יוצאים החניכים לסמינר מד"צים (מדריכים צעירים) - 12 ימים ביער כפר החורש, ליד היישוב תמרת, בהם מוענקים להם הכלים הדרושים להם להפוך למדריכים. או לחלופין לסמינר מובילים - 6 ימים ביער לביא, המכשיר אותם להדרכה בתחום מסוים (מועדון קהילתי, קבוצה בתנועת נוער, מתנ"ס).

בכיתה י' יכול החניך, אם יבחר, להדריך קבוצה בשכבה הצעירה, כפי שהודרך הוא על ידי חבר השכבה הבוגרת כשהוא היה בשכבה הצעירה. חניך שבוחר להדריך עובר במהלך השנה מספר השתלמויות, וכן קורס מש"שים (מדריכי שנה שנייה) ומשל"שים (מדריכי שנה שלישית) בסוף כיתות י" ו-י"א בהתאמה.

בכיתה י"א יוצאת משלחת משותפת של הנוער העובד ושל המחנות העולים למסע לפולין ששמו המלא הוא- המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער - שואה וגבורה. משלחת זו כוללת בממוצע כ-600 עד 700 חניכים והיא המשלחת הגדולה ביותר שיוצאת לפולין מטעם משרד החינוך. כמו כן בכיתה זו מקימים החניכים גרעינים - בין 14 ל-15 במחזור. הגרעינים מורכבים על ידי גוף הנקרא "מועצת שביעיות" המורכב מחניכי השיכבה ובו 2 נציגים מכל קבוצה. אחרי כמה מפגשים מרכיבים חברי המועצה את הגרעינים השונים על ידי צירוף קבוצות שונות בארץ לקבוצה אחת גדולה - היא הגרעין המונה בממוצע כ 20 חברים היוצאים למשימה חינוכית בחוות הכשרה.

[עריכה] חוות ההכשרה, גרעין נח"ל ותנועת הבוגרים

בסוף כיתה י"ב יוצא כל גרעין, בסביבות 20 חברים, לחוות הכשרה. הגרעין דוחה את השירות הצבאי שלו בשנה וחי במסגרת שנת שירות. כל בני הגרעין חיים ביחד בבית המכונה "חוות הכשרה" (זכר לחווֹת ההכשרה באירופה בתחילת המאה ה-20, וסמל לשנה של התנסות בחיים שיתופיים לקראת המשך בתנועת הבוגרים). הם עוסקים בפעילות חינוכית ואחראים על הפעילות בקיני התנועה.

בסוף השנה מתגייס כל הגרעין ביחד לצבא, לחיל הנח"ל, במסלול מיוחד לגרעיני נח"ל. מרבית הבנים מתגייסים לגדוד 50 ומרבית הבנות מתגייסות לתפקידי הדרכה כמורות חיילות או לגדוד קרקל. לאחר שנה וחצי של שירות צבאי רגיל, חוזרים בני הגרעין לגור ביחד לשנה של "פרק משימה" - בו הם עוסקים בפעילות משימתית-חינוכית ברחבי הארץ. אז הם חוזרים לעוד תקופה של שירות צבאי רגיל, ולאחר מכן תקופת של"ת (שירות ללא תשלום).

לאחר שיחרורם מהצבא, משתקע הגרעין במקום כלשהו בארץ והופך לחלק מתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד.

[עריכה] אופן הפעילות

הפעילות בקינים מתקיימת במתכונת של שתיים עד שלוש פעולות בשבוע. הפעולות בבסיסן מתחלקות לפעולות ערכיות, פעולות בתחום הסיירות והמחנאות, ערבי תרבות (ערבים של כיף ושל גיבוש) ופעולות חוץ. בנוסף, מידי שנה ישנם מספר טיולים ואירועים מסרותיים (חג המעלות, פורימון, קייצת וכדומה...).

[עריכה] ערכי התנועה ועקרונותיה

סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם". סיסמה זו מבטאת את ארבעת ערכי התנועה החשובים: ציונות, סוציאליזם, שלום ודמוקרטיה. כמו כן, אחד הערכים החשובים של התנועה הוא ערך החינוך. תפיסת העולם של התנועה גורסת כי הדרך לשנות את המציאות היא אך ורק דרך חינוך.^{[דרוש מקור]}

אחד העקרונות החשובים בתנועה הוא עיקרון הא-מפלגתיות. בעוד התנועה היא תנועת פוליטית, בעלת עמדה פוליטית ברורה, התנועה היא תנועה א-מפלגתית, כלומר - היא לא משתייכת או נמצאת בחסותה של אף מפלגה.

עקרון מרכזי נוסף הוא עקרון הכלליות ("ביתנו פתוח לכל נערה ונער"), עקרון המבוסס על כרוז שיצא בעת הקמת התנועה, והזמין את כלל הנוער לקחת חלק בפעילות התנועה. עקרון זה הוא המנחה את הרחבת הקינים והרחבת אופני הפעילות מעבר ל"קן הקלאסי" - פעילות כדוגמת המחדשים, רשת בתי-חינוך דרור וכדומה.

[עריכה] מטרות התנועה

התנועה חותרת לעצב את תפיסת עולמם של חניכיה על-פי הקווים הבאים:

1. בוגר הרואה את האדם ואושרו כיסוד מרכזי בהוויה ומקיים אורחות חיים המבטאים אמונה זו.
2. בוגר בעל עמדות דמוקרטיות וסוציאליסטיות.
3. בוגר הרואה את מסורת ישראל כמקור השראה ולא כמקור סמכות.
4. בוגר שהאחריות האישית והטלת הספק הינם יסודות בגיבוש תפיסת עולמו ומימושה.
5. בוגר המבסס את קיומו החומרי והתרבותי על עשייה אישית.
6. בוגר המעורב ופעיל בתהליכי שינוי חברתיים בכיוון אמונותיו ותפיסותיו.
7. בוגר השואף להגשים עצמו במדינת ישראל ושותף לתהליכי בנייתה והגנתה.
8. בוגר השואף להגשים עצמו במסגרת הקיבוץ או במסגרות שיתופיות סוציאליסטיות אחרות.

[עריכה] סמל התנועה

סמל תנועת הנוער העובד והלומד מייצג מספר דברים:

• עלי הזית העוטפים את הסמל מסמלים את השלום, אליו שואפת התנועה.
• החיטה והחרמש מסמלים את עבודת האדמה.
• החץ מסמל את ההגנה.

בתוך הסמל מופיעה סיסמת התנועה: "לעבודה להגנה ולשלום - עלה והגשם".

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של התנועה
• פורום חניכי התנועה באתר "תפוז"