הניצוץ (סרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הניצוץ | |
|---|---|
 |
|
| שם הסרט במקור: | The Shining |
| בימוי: | סטנלי קובריק |
| הפקה: | סטנלי קובריק |
| תסריט: | סטנלי קובריק דיאן ג'ונסון |
| שחקנים ראשיים: | ג'ק ניקולסון דיאן ויסט דני לויד סקטמן קרוצ'ס |
| חברת הפצה: | האחים וורנר |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 23 במאי 1980 |
| משך הקרנה: | 146 דקות (בגרסה המקורית בארצות הברית)/119 דקות (באירופה) |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | 15 מיליון דולר (מוערך) |
| דף הסרט ב-IMDb | |
הניצוץ (אנגלית: The Shining) - מותחן אימה בבימויו של סטנלי קובריק המתאר את תהליך אובדן שפיותו של סופר השוהה עם משפחתו במלון מבודד לתקופת החורף. הסרט מבוסס על הספר "הניצוץ" מאת סטיבן קינג. כוכב הסרט הוא ג'ק ניקולסון, באחד מתפקידיו הידועים ביותר. הסרט זכה לביקורות טובות וכן להצלחה קופתית.
[עריכה] העלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
ג'ק טוראנס (ג'ק ניקולסון) הוא סופר שנשלח, יחד עם אישתו, וונדי (שלי דובל) ובנו דני (דני לוייד) לשמש כמשגיח במלון, בתקופת אי פעילותו בחורף, באזור נופש בקולורדו. הדרכים באזור המלון נחסמות בשלג תקופת החורף, ותפקידו של המשגיח הוא לתחזק ולשמור על הבניין השומם. טוראנס מתכנן לנצל את התקופה השקטה והמבודדת ולסיים לכתוב מחזה פרי עטו. בעת ראיון העבודה מספר מנהל המלון לטורנס על אחד המשגיחים הקודמים, שאיבד את שפיותו, רצח את אשתו ושתי בנותיו והתאבד.
טבח המלון, דיק הלורן (סקטמן קרוצ'ס), המלווה את המשפחה בזמן סיור ההיכרות, מזהה את כוחו הטלפתי של דני, המכונה ה"ניצוץ". הלורן, הניחן גם כן בכוח זה, מספר לדני כי ה"ניצוץ" מאפשר לראות ארועים מסוימים שקרו בעבר. הוא מזהיר את דני מחדר 237, אך נמנע מלספר לו מדוע.
עם רדת השלגים מגיעים ג'ק ומשפחתו למלון ולאחר תקופה קצרה מפתח ג'ק התנהגות מוזרה הנוטה לאלימות ביחסו כלפי אשתו. מזג האוויר החורפי גורם לניתוק מוחלט של המלון - הכבישים נחסמים וקווי הטלפון מפסיקים לעבוד. הקשר היחיד שנותר במלון הוא משדר רדיו. תמונות מחרידות מעברו של המלון הקשורות למעשי הטירוף של גריידי, המשגיח הקודם, מתגלות לעיניו של דני.
במהלך שיטוטיו של דני במלון על אופני הצעצוע שלו הוא מבקר במקרה בחדר 237, לאחר שמצא את דלת החדר פתוחה. הוא יוצא משם כשבגדו קרוע וסימני חניקה על צווארו. ג'ק שמיהר לבדוק את החדר מוצא בו אישה צעירה ויפהפיה העומדת עירומה במקלחת. היא ניגשת אליו והם מתנשקים, אך למרבה הזוועה מגלה ג'ק כי האישה הצעירה הפכה בן רגע לגוויה נרקבת. הוא נמלט מהחדר באימה, ולאישתו מספר כי לא מצא בחדר דבר.
שגעונו של ג'ק מחריף והוא מתחיל לתקשר עם מוזג ספק-דמיוני המופיע בחדר הנשפים הריק ולאחר מכן, באותו מקום, גם עם גריידי, המשגיח שרצח את משפחתו והתאבד, המספר לו כי הוא - ג'ק - המשגיח, מאז ומתמיד. דני, שחש בסכנה המתקרבת, יוצר קשר טלפתי עם הלורן.
טירופו של ג'ק הולך ומתגבר. הוא הורס את מכשיר הרדיו ואת רכב השלג של המלון ומנסה לרצוח את אשתו וונדי (בסצינה שהפכה לסמלו של הסרט), אך זו מצליחה בתושיה רבה להערים עליו ולכלוא אותו במחסן המזון של המלון. הלורן משתמש ברכב שלג כדי להגיע למלון הנצור. גריידי משחרר את ג'ק מכלאו, וזה ממשיך במרדף הרצח המטורף אחרי וונדי ודני, המלווה במחזות גרוטסקיים ומזוויעים. תוך כדי המרדף הוא נתקל בהלורן, שהגיע למקום, ורוצח אותו. בסופו של המרדף רודף ג'ק אחרי בנו בתוך מבוך צמחים מושלג בחצר המלון. דני מצליח להערים על אביו, וזה אובד במבוך המושלג וקופא למוות, בעוד וונדי ודני בורחים מהמלון באמצעות רכב השלג של הלורן.
הניצוץ, על אף שמצויים בו מוטיבים מובהקים של סרט אימה (מראות זוועה בדיוניים, יכולות על טבעיות של גיבוריו ומתח קיצוני) הפך לנצפה גם על ידי צופים שאינם חובבי הז'נר ולא דבקה בו הסטיגמה הנחותה של סרטי האימה וזאת נוכח משחקו המשכנע של ג'ק ניקלסון ונוכח מרכזיותה של העלילה בשונה מסרטי האימה האחרים שבהם אפקטי הזוועה הם המוטיב העיקרי בסרט.
