הפקת אנרגיה מפסולת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפקת אנרגיה מפסולת היא שיטה שנועדה להפיק אנרגיה מפסולת, וגם לצמצם את נפחה.
[עריכה] שיטות להפקת אנרגיה מפסולת
- שריפת פסולת
- תסיסה אנארובית
- גאזיפיקציה
- פירוליזה
- פלזמה (שריפה בחום גבוה במיוחד)
- ביקוע גרעיני מאולץ - שיטה לניטרול פסולת רדיואקטיבית באמצעות מגברי אנרגיה
[עריכה] שריפת פסולת
השיטה הנפוצה מבין אלה היא השריפה, וכיום שהיא משיגה את צמצום נפח וכמות הפסולת המועברת להטמנה ב־70 עד 90 אחוז.
יתרונות נוספים:
- נטרול מרכיבים מסוכנים הקיימים בפסולת, (סטריליזציה - שריפת חיידקים)
- מניעת זיהום מי תהום
- דרישת שטח קטנה בהשוואה להטמנה
- הפקת אנרגיה ליצירת חום ו/או חשמל
העלות הגבוהה הדרושה להקמת מתקן שריפה וההתנגדות של הציבור מונעים הקמת מתקן שריפה בארץ, ניסיון לקדם מתקן שריפה בעמק זבולון ליד חיפה הוקפא. זאת אף על פי שהניסיון העולמי מראה כי ההשקעה לטווח ארוך זולה יותר מהטמנה וכי ניתן לתכנן מתקני שריפה אפילו במרכזי הערים מבלי שיגרמו למפגעי זיהום אוויר. מפעל כזה פועל בעיר קופנהגן ויתרונו בכך שהוא מוזיל את עלויות שינוע האשפה עד מאד.
