הפרעת אישיות נרקיסיסטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו והעדר יכולת לאמפתיה.
[עריכה] מאפיינים
אנשים הסובלים מהפרעה זו הם בעלי חשיבות עצמית גבוהה ושאפתנות חסרת גבולות. הם מרגישים כאישיות חשובה וראויה להערצה, ובדרך כלל מפריזים בתיאור ההישגים שלהם ומאמינים שהם מיוחדים במינם.
מאפיינים נוספים לאנשים הסובלים מהפרעה זו הם זלזול באחרים ובהישגים שלהם, אנוכיות וחוסר אמפתיה לזולת, יהירות ושתלטנות, וניצול הזולת לצורך קידום שאיפות אישיות.
כמו בהפרעות אישיות רבות, רמה מסוימת של נרקיסיזם עשויה להימצא אצל כל אדם. התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים.
תופעה זו היא הפרעת אישיות חשוכת מרפא שהלוקים בה אינם מסוגלים לחוש אהבה, ויצר ההישגיות שלהם מפותח במידה כזו שהם אינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים. הפסיכיאטריה נוטה להחיל הגדרה זו גם על "מקרים" פשוטים הרבה יותר, כך שלמעשה אחוז המאובחנים כלוקים בהפרעה זו הוא גבוה למדי וכולל גם רבים המפגינים תפקוד תקין לחלוטין.
נרקיסיזם הוא כינוי להתנהגות אגוצנטרית המתבטאת בהשקעה רבה בעצמי, כגון השקעה מוגזמת בטיפולי יופי ובפיתוח הגוף ואהבה עצמית. התנהגות מעין זו מעידה על חוסר נכונות לתרום לאחר או להיות קשוב לסביבה.
מעריכים כי הנרקיסיזם הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי הבא להגן על ערכו ושלמותו של האגו מפני איומים מבחוץ. ההתנהגות הנרקיסיסטית מפצה על חסכים שונים ורגשי נחיתות ויכולה לפצות על רגשי כשלון והערכה עצמית שלילית. הנרקיסיסט מחליף את הרגשת הדכדוך במצב רוח מרומם והרגשת גאווה.
במישור היחסים בין בני זוג יכולה התנהגות נרקיסיסטית להוות מכשול, שכן הנרקיסיסט מתקשה להעניק מעצמו לאחר ועם זאת דורש תשומת לב מרובה.
וריאציה לתופעת הנרקיסיזם היא "נרקיסיזם שניוני" (secondary narcissism). ההערצה לדמות ה"אני" מתנפצת מול "אני" מרוקן, חסר הערכה עצמית. כתחליף תאומץ דמות נערצת, בעלת תכונות בולטות של יופי, כוח, כשרון והצלחה, אשר תספק "אני משני" שיהיה מושא לסגידה והערצה, עד כדי אימוץ כתחליף ל"אני" המקורי או התבטלות ה"אני" המקורי בפני דמות זו. לעתים חווים זמרים, שחקנים וספורטאים תופעות של סגידה קיצונית, עד כדי סיכון חייהם על ידי מעריצים, המסרבים לפעמים להאמין שאליליהם הם אנשים בשר ודם.
[עריכה] היסטוריה
מקור המונח הוא באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע. על פי אגדה זו, מותו הוביל להופעת פרח הנרקיס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מיכאל שושני ובתיה שושני, הישרדות נפשית מול חופש נפשי: מחשבות על תיאורית הנרקיסיזם של סימינגטון, אתר פסיכולוגיה עברית
- אילן אבירם, הבגידה הוירטואלית - היבטים של שביעות רצון זוגית, חשיפה עצמית ונרקסיזם, האתר פסיכולוגיה עברית
- גידי רובינשטיין, מר נרקיס אינו עליז, האתר של גידי רובינשטיין
- אבי ברמן, תופעות נרקיסיסטיות אצל מנהלים, שם האתר
