נרקיסוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נרקיסוס (Νάρκισσος) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, שלפי האגדה הפך, כתוצאה מעונש האלים על יהירותו, לפרח הנרקיס.
נרקיסוס היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה ליריופי. נרקיסוס היה בעל יופי יוצא דופן, יופי שמשך אליו עלמות ונימפות רבות. נרקיסוס דחה את חיזוריהן של אלו והתנכר להן. לאחר שדחה בזלזול את הנימפה אכו, שהתאהבה בו נואשות, החליטו האלים להעניש אותו על יהירותו ואכזריותו ושלחו את נמסיס להטיל עליו קללה.
נמסיס הענישה אותו בכך שלעולם לא יוכל לאהוב אלא רק את עצמו. יום אחד טייל נרקיסוס ליד אגם והתכופף כדי לשתות מים. כאשר ראה את דמותו נשקפת אליו מן המים מיד התאהב נרקיסוס בעצמו ולא יכול היה לנתק את מבטו מהבבואה שלו, עד שמת. במקום שבו מת צמח פרח שהנימפות כינו אותו "נרקיס".
שם המונח נרקיסיזם בפסיכולוגיה נטבע על בסיס האגדה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] נרקיסוס בספרות ובאמנות
- מטאמורפוזה של נרקיסיוס ציור של סלבדור דאלי משנת 1937
- נרקיס ציור של קאראווג'ו מן השנים 1594 - 1596 ובו דמותו של נרקיס המתבונן בבאואתו במים.
- אקו וארוס מתאבלים על נרקיס, ציור של ניקולא פוסן משנת 1627.
- נרקיס, שני שירים מאת ריינר מריה רילקה. נכתבו באפריל, שנת 1913. ראו: רילקה, ריינר מריה, נטוש על הרי הלבב, הוצאת כרמל, ירושלים, 1999, עמ' 154-155.
- צילום של הצלם הישראלי עדי נס ובו נער היושב על גדת מים כהים לובש מכנס קצר ונועל סנדלים.
