וידיאו על פי דרישה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
VOD (בראשי תיבות: Video on demand), הקרוי בשפה העברית וידיאו על פי דרישה, הוא שירות אינטראקטיבי של תכנים לממירי הטלוויזיה. באמצעות שירות זה יכולים המשתמשים להזמין תוכן טלוויזיוני כגון סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה לפי הזמנה אישית.
השירות מאפשר לכל משתמש לקבל את התוכן באופן אישי ולא כשידור כללי. השימוש בשירות זה נעשה באמצעות ממיר התומך בקו חזור המסוגל לקבל את הנתונים שמסופקים על ידי המשתמש ולנתבם לעבר ספק השירות כך שתתקבל תקשורת דו-כיוונית.
ברשת הכבלים קיימות שתי שיטות עיקריות לעבודה על גבי קו חזור. הטכנולוגיה הישנה יותר נקראת return channel והיא יציבה אך איטית יותר מגורמים שונים. השיטה החדשה יותר קרויה "דוקסיס" והיא מהירה ויציבה מהטכנולוגיה הישנה.
טכנולוגיית ה-VOD מהווה מהפך מסוים בתרבות הצריכה בכך שהיא מאפשרת לבחור מתוך מגוון תכנים מה לראות. היתרון הנוסף הוא אפשרות השליטה במהלך הצפייה, כגון הקפאת תמונה והרצת הסרט קדימה ואחורה. התכנים מצויים על גבי שרת מרכזי ולא ניתן לשמור תכנים אלו באופן מקומי, להבדיל מממירי ה-PVR (מקליט דיגיטלי אישי) המאפשרים להקליט תוכן טלוויזיוני ולצפות בו במועד מאוחר יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] Near video on demand
זהו שירות שלם וצפה בו משתמשים מי שמשדרים ערוצים מרובים וזאת על ידי מערכת הפצה רבת נפח תעבורה כמו טלוויזייה בלוויין או טלוויזיה בכבלים. מספר עותקים של אותה התוכנית משודרים במרווחי זמן סמוכים זה לזה (בדרך כלל כל 10-20 דקות) וכך מסופקת לצופים הנוחות של צפייה בתוכנית ללא האילוץ להתחייב לשעה מסוימת. טכניקה זו מצריכה נפח תעבורה רב ובדרך כלל מסופקת רק על ידי מפעילים גדולים עם הרבה נפח תעבורה עודף.
[עריכה] Push video on demand
טכניקה זו נמצאת בשימוש של מספר מפעילי מערכות שחסרה להן האינטרקטיביות הדרושה כדי לספק VOD אמיתי. במקום זה, יוצרים סימולציה של VOD אמיתי. מערכת כזו מצריכה החזקת PVR בקרב משתמשיה, כדי שבאופן אוטומטי יקליט להם מבחר תוכניות, כאשר ההקלטה בדרך כלל מתבצעת בלילה בזמנים שבהם יש עודף נפח תעבורה. לאחר מכן, יכולים המשתמשים לצפות בתוכניות שהורדו בזמנים הנוחים להם. מכיוון שהתוכן תופס מקום בכונן הקשיח של ה-PVR, הוא נמחק בדרך כלל לאחר שבוע כדי לפנות מקום לתוכניות חדשות. המקום המוגבל בכונן הקשיח של ה-PVR המצוי מביא לכך שהגמישות והמבחר של התוכניות במערכת זו מוגבלים הרבה יותר מאלו המצויים במערכות VOD אמיתי.
[עריכה] המצב בישראל
עם עליית שירות ה-VOD לראשונה בארץ, חברת הכבלים הישראלית הוט השתמשה גם ב-Near video on demand וגם ב-VOD, אך כיום היא משתמשת בשירות ה-VOD בלבד.
נכון לתחילת 2007, חברת Yes הטלוויזיה בלוויין משתמשת ב-Near video on demand ושוקלת להתחיל להשתמש ב-Push video on demand מכיוון שהממשלה אינה מאפשרת לחברת האם שלה, חברת הטלפון בזק, להתקין שירות VOD ואז להשתמש בו באופן בלעדי ביחד עם חברת הבת שלה Yes (כפי שהיא מבקשת לעשות). כל זאת, אף על פי שהתשתית בבזק (ADSL) מוכנה לשימוש ויס כבר משווקת ממירי טלוויזיה תומכים.
