חברת עזרה של יהודי גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ד"ר פאול נתן

חברת עזרה של יהודי גרמניה (Hilfsverein der Deutschen Juden) (בקיצור "עזרה") נוסדה בברלין שבגרמניה בשנת 1901 על ידי ד"ר פאול נתן. מלבדו עמדו בראשה ג'יימס סימון (שהיה נשיאה עד 1932) אויגן לנדאו ומקס ורבורג.

[עריכה] רקע

מעצמות אירופה נאבקו האחת בשנייה הן במישור האימפריאליסטי - קולוניאליסטי והן בתחום ההשפעה התרבותית. יהודים במדינות השונות הזדהו לרוב עם השלטונות ותרמו לשאיפות ההתפשטות של המדינה בה היו אזרחים. חברת "עזרה" שהייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, קמה כחלק מהזדהות זו, במטרה לסייע להתפשטות התרבות הגרמנית בקרב היהודים וזאת בנוסף לרגש הסולידאריות והעזרה ההדדית היהודית שהכתיבו לה פעילות סיוע ותמיכה ליהודים באשר הם.

גרמניה כמעצמה ניסתה להתקרב אל הסולטן העות'מאני כתחליף להשפעה הצרפתית, "עזרה" השתלבה גם בתחום זה בפעילותה והתחרתה ב"אליאנס".

[עריכה] פעילות

לחברה היו שני מוקדי פעולה עיקריים:

עזרה ליהודי מזרח אירופה הן על ידי ארגון הגירה לארצות הברית והן בהכשרת הדור הצעיר למקצועות שיפתחו בפניהם מקורות תעסוקה חדשים. לאחר פוגרום קישינב ארגנה "עזרה" סיוע ליהודי רוסיה. ב-1905 הגישה סיוע כספי לקבוצות ההגנה של "הבונד" ושל הציונים. במהלך מלחמת העולם הראשונה עסקה "עזרה" בפעולות סיוע במזרח אירופה.
קידום התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה, במיוחד בבלקנים ובמזרח התיכון, כמשקל נגד להפצת התרבות הצרפתית על ידי חברת אליאנס.

מדיניותה המוצהרת של חברת "אליאנס" הייתה להנחיל את התרבות הצרפתית באמצעות לימודים בשפה הצרפתית, דבר שתכופות גרם לתלישות בין החניכים לבין סביבתם. לעומתה, דגלה חברת "עזרה" בסיוע לחניכים להשתלב בחיי הכלכלה של ארצם, ולפיכך לשון ההוראה בבתי הספר שהקימה "עזרה" לא הייתה הגרמנית אלא שפת המקום. מרכז פעולתה החינוכית של חברת "עזרה" היה בארץ ישראל והיא הקימה גני ילדים על פי שיטת פרידריך פרבל ובתי ספר לילדים יהודים ברחבי הארץ. לשון ההוראה בגני הילדים ובכיתות הנמוכות של בתי הספר אלה הייתה עברית, שהייתה המכנה המשותף היחיד בין כל יהודי ארץ ישראל, ורק בכיתות הגבוהות יותר ניתנו מספר שעורים בגרמנית. בכך תרמה חברת "עזרה" לקידום השפה העברית בארץ ישראל.

"עזרה" פורקה רשמית בשנת 1939, אך פעלה עד 1941.

[עריכה] הטכניון ומלחמת השפות

ערך מורחב – מלחמת השפות

ערך מורחב – הטכניון

בחודשים ספטמבר-דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה" פאול נתן בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו כאן עלה בדעתו רעיון להקים "טכניקום" ובית ספר ריאלי לידו - מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של חברת "עזרה". רעיון זה הוא ראשיתם של הטכניון ובית הספר הריאלי בחיפה, שלחברת "עזרה" חלק עיקרי בהקמתו. פאול נתן היה זה שהחליט על מיקום המוסד והצליח לגייס תרומות לרכישת הקרקע, חומרי הבנייה והציוד.

בשנת 1913 משהלכו והושלמו כל המבנים העיקריים של המוסד החדש פרץ סכסוך קשה בין הנהלת עזרה (קרי ד"ר פאול נתן) לבין המוסדות הציונים שעד אז תמכו במפעלו בהתלהבות. שורש הבעיה היה שפת הלימוד של המוסד החדש.

על פי תכנונו המקורי של ד"ר נתן, שפת הלימוד של המקצועות שילמדו בבית הספר הטכני הייתה אמורה להיות גרמנית. הסיבות לכך היו שממילא כל ספרי הלמוד יהיו בגרמנית וכן שהציוד שהתלמידים יעבדו אתו יגיע מגרמניה (חברת "עזרה" הגרמנית תממן את בית הספר, ולכן היה ברור לד"ר נתן שהמכונות יגיעו משם). היישוב היהודי בארץ ישראל דרש שהלימודים יתקיימו בעברית. מאבק זה נודע בשם מלחמת השפות. המריבות על השפה גרמו לכישלון הניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את בניית הטכניון בגלל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה הגברת עוינות כלפי חברת "עזרה" בארץ ישראל. לא נותרה ברירה לחברת "עזרה" אלא להיכנע לציונים. בישיבה שנערכה ב-22 בפברואר 1914 הודיעה חברת "עזרה" ששפת הלימוד בטכניקום (שמו של הטכניון באותה עת) תהיה עברית, ולא גרמנית.

פתרון משבר שפת הלימוד לא גרם לסיום משבר המימון של השלמת הטכניקום. ושבועיים אחרי ישיבת המוסד האחרונה פרצה מלחמת העולם הראשונה. חברת "עזרה" דרשה כי מוסד הטכניקום יוכרז כפושט רגל. לטכניקום היו שני נושים עיקריים, הקרן הקיימת לישראל שהחוב כלפיה התבטל בשל הייתה רשומה בארץ אויב (אנגליה), וחברת "עזרה" שמושבה בגרמניה בת ברית לתורכיה במלחמה. תוך ניצול ההזדמנות קנתה חברת עזרה את המוסד, אך לא זכתה להפעילו. הגלגל התהפך עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

בסיום המלחמה שבה הובסה גרמניה היה מצבה הכלכלי של חברת "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בת ברית עם הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת "עזרה" ב-6 בפברואר 1920.

פאול נתן שעבורו היה הטכניקום גולת הכותרת של מפעל חייו, ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה, נאלץ לראות בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.