חבר כנסת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבר כנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על-ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
בנוסף לחברותם בכנסת יכולים חברי הכנסת לכהן כחברים בוועדות הכנסת, ולכהן כשרים וכסגני שרים בממשלה. ראש הממשלה חייב לכהן גם כחבר כנסת.
תוכן עניינים |
[עריכה] הבחירות לכנסת
ערך מורחב – הבחירות לכנסת
בבחירות לכנסת רשאי להצביע כל אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנה. כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט עובדי מדינה, שופטים ואנשי צבא. מאנשי צבא בכירים (בדרגת אלוף ומעלה) דורש החוק תקופת צינון של שישה חודשים, אם כי יש טוענים שאינה ארוכה במידה מספקת: חברי הכנסת יוסי ביילין וראובן ריבלין הציעו בעבר צינון של שנתיים ומרצ-יחד מצהירה במצעה שתשנה את התקופה לשלוש שנים.
[עריכה] חסינות חברי הכנסת
 |
| נשיא המדינה |
| ממשלת ישראל |
הכנסת - משכן הכנסת
|
| בתי המשפט בישראל |
| הבחירות בישראל |
| פורטל - הממשל בישראל |
בדומה למקובל בפרלמנטים אחרים בעולם, גם לחברי הכנסת יש חסינות, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, מתוך תפישה שראוי להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון אשר יבקשו להצר את צעדיו. החסינות בישראל מחולקת לשני סוגים:
- חסינות מהותית - חסינות על חבר הכנסת בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר כנסת. חסינות זו הינה מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.
- חסינות דיונית - חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מהנימוקים הבאים:
- העבירה נעשתה למען מילוי תפקידו כחבר כנסת
- כתב האישום הוגש שלא בתום לב ובחריגה ממדיניות התביעה
- הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי ועדת האתיקה
- ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים.
אם החליטה ועדת הכנסת להיענות לבקשתו, החלטתה טעונה אישור המליאה בהצבעה גלויה.
עד יולי 2005 הייתה החסינות אוטומטית ומוענקת גם מבלי שהח"כ יבקשה, ואילו הסרתה דרשה החלטת ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. בג"ץ קבע שרק הערכה של חברי הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה נהג שלא בתום לב בהגשת כתב האישום יכולה להצדיק אי-הסרת חסינות. החוק החדש הרחיב את העילות לחסינות מצד אחד, ומצד שני מנע את הענקתה האוטומטית. [1]
ההצעה לשינוי החוק באה בהמשך לביקורות רבות על החסינות שלה זוכים הח"כים, במקרים רבים ללא הצדקה. המתנגדים טוענים כי בכך שחברי הכנסת אמורים להצביע בעד או נגד חבריהם גורמת להם לרוב להגן עליהם באמונה כי יגנו גם הם עליהם בבוא העת. כך למשל עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בעקבות החלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי שהואשם בזיוף, מרמה והפרת אמונים בגין הצבעה כפולה במליאת הכנסת. החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הכנסת להשאיר את חסינותו זכתה לביקורת רבה בקרב חברי הכנסת על ההתערבות בהחלטותיה.
ניתן להעמיד חבר כנסת לדין לאחר סיום כהונתו, ללא צורך בהסרת חסינותו.
במהלך הכנסת ה-16 הוסרה חסינותם של חברי כנסת אחדים, אשר לבסוף הורשעו כולם בבית המשפט:
- נעמי בלומנטל: נחשדה במתן שוחד בחירות בצורת אירוח חינם במלון "סיטי טאוור".
- יחיאל חזן: נחשד שבעת הצבעה בכנסת הצביע פעמיים.
- יאיר פרץ: נחשד בהגשת עבודות שאינן שלו בלימודיו בשלוחת אוניברסיטת ברלינגטון, ובניסיון לקבל תואר במרמה מאוניברסיטת בר אילן.
[עריכה] זכויות חברי הכנסת
על מנת למלא את תפקידם, ניתנות לחברי הכנסת מספר הטבות בנוסף למשכורותיהם. הטבות אלו כוללות:
- זכות להעסיק שני עוזרים פרלמנטריים
- תקציב לקשר עם הבוחר
- זכות למשלוח חינם של דברי דואר. לאחר שאחד מחה"כ שלח כחצי מליון מכתבים, הוחלט להגביל את מספר המכתבים שח"כ רשאי לשלוח בחינם.
[עריכה] ראו גם
- רשימת כל חברי הכנסת מאז הקמתה
- רשימת חברי כנסת בעלי ערכים בוויקיפדיה
- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, באתר הכנסת
