חוק יסוד

חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. על הליכה במסלול זה הוחלט לאחר שבכנסת הראשונה נמצאו תומכים ביצירת חוקה יחד עם רבים שהתנגדו לה. הפשרה שהוצעה על-ידי ח"כ יזהר הררי ונוסחה ב-13 ביוני 1950, בהחלטת הררי הקרויה על שמו: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים- פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".

מרבית חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה, ועוד. שני חוקי יסוד חשובים נחקקו בשנות התשעים והם עוסקים בזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.

[עריכה] המהפכה החוקתית ועליונות חוקי היסוד

ערך מורחב – המהפכה החוקתית

על פי תפיסת בית המשפט העליון, בפס"ד המזרחי, לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק החלה המהפכה החוקתית בישראל ונקבעה עליונותם הנורמטיבית של חוקי היסוד על יתר החוקים, כמו גם העובדה שלרוב, חוקים שאינם חוקי יסוד אינם יכולים לסתור או לפגוע בחוקי היסוד, מלבד במקרים הבודדים המתוארים בחוקי היסוד השונים.

כיום תפיסה זו, המבטאת את העליונות הנורמטיבית של חוקי היסוד היא המקובלת בישראל ובכנסת, כאשר ההישג העיקרי הוא בהכרה הרשמית חוקתית בזכויות אדם כערך עליון וניתן לראות כי כיום לפני הגשת חוק להצבעה, הוא נבדק תחילה כי הוא אינו מתנגש עם חוק יסוד.
חוק אשר יסתור חוק יסוד באופן בוטה לרוב יזכה לביקורת שיפוטית ואף היו מספר מקרים בודדים בהם חוקים בוטלו על ידי בית המשפט העליון לאחר שנקבע כי היו מנוגדים באופן חזיתי וקיצוני לחוקי היסוד ולעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

[עריכה] רשימת חוקי היסוד

שם חוק היסוד	תאריך חקיקתו	מספר הכנסת המחוקקת
הכנסת	12 בפברואר 1958	3
מקרקעי ישראל	19 ביולי 1960	4
נשיא המדינה	16 ביוני 1964	5
הממשלה (1)	13 באוגוסט 1968	6
משק המדינה	21 ביולי 1975	8
הצבא	31 במרץ 1976	8
ירושלים בירת ישראל	30 ביולי 1980	9
השפיטה	28 בפברואר 1984	10
מבקר המדינה	15 בפברואר 1988	11
חופש העיסוק (1)	3 במרץ 1992	12
כבוד האדם וחירותו	17 במרץ 1992	12
הממשלה (2)	18 במרץ 1992	12
חופש העיסוק (2)	9 במרץ 1994	13
הממשלה (3)	18 במרץ 2001	15

בכל מקום שמופיע חיקוק חדש לחוק יסוד, החוק החדש מבטל את הישן (חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: הממשלה)

בקרב חוגים משפטיים נטען שיש צורך בעוד חוקי יסוד אשר טרם חוקקו [1]. בין השאר מונים כחסרים את חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד אשר יסדיר זכויות אזרח המקובלות בעולם דוגמת חופש הביטוי, חופש הדת והזכות לשוויון בפני השלטון. עוד חוק אשר יש הטוענים לנחיצותו [2] בעוד אחרים, דוגמת איין ראנד, מתנגדים לעצם הרעיון העומד מאחוריו, הוא חוק יסוד: זכויות חברתיות.

[עריכה] יציבותם של חוקי היסוד

למרות שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויו, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם. בפירוט, חוק יסוד: הממשלה וחוק-יסוד: חופש העיסוק הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים, וניתן לשנותם ברוב רגיל, כנהוג ביחס לכל חוק אחר.

במהלך תקופת קיומם הקצרה יחסית עברו חוקי היסוד לא מעט שינויים. בולט בכך חוק יסוד: הממשלה, שגרסתו הנוכחית היא גרסתו השלישית, ובסוף 2004 עסקה הכנסת בשינוי החוק בשל עניין של מה בכך - מתן התואר "ממלא מקום ראש הממשלה" לשני שרים במקום לשר אחד. במסגרת הדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הביע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז את דעתו בעניין זה:

"יש לחוקק חוקי יסוד ביישוב הדעת. גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי, הוא צריך להתבצע בזהירות, משום שחוקי היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה ואורחות החיים בישראל. הם אמורים להיות דבר יציב וקבוע ובשינוי בהם יש משום סתירה פנימית".