חקלאות תעשייתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חקלאות תעשייתית היא חקלאות בעלי־חיים המיישמת טכנולוגיה מתקדמת להגדלת תפוקת הייצור, שהחלה לצמוח באופן הדרגתי החל מאמצע המאה ה-19, והתפתחה באופן משמעותי ב-מאה ה-20. חקלאות תעשייתית מהווה את רובה המכריע של חקלאות החי בתרבות המערב כיום, והולכת ומתפשטת במהרה גם בשאר תרבויות העולם.
[עריכה] מאפיינים
כמה מהמאפיינים הבולטים של תיעוש החקלאות הם:
- היקף רחב: תיעוש המשקים הביא להגדלה ניכרת בכמות בעלי־החיים המגודלים בכל משק, אשר עשוים להגיע לכמה מאות בכל רגע נתון. במשקים מסוימים, כגון לולי ביצים, לולי תרנגולים לבשר, ובריכות לגידול דגים, המספר עלול להגיע אף לאלפים.
- שליטה מוחלטת בסביבה: משקים מתועשים יוצרים סביבות מלאכותיות לגידול בעלי־החיים, בהם יש לחקלאים שליטה על כל תנאי הגידול. למעט עדרים המגודלים לבשר, היוצאים למרעה למשך חלק מחייהם, רוב בעלי-החיים בחקלאות התעשייתית חיים כל חייהם בסביבה מעשי ידי אדם, בניתוק מוחלט מהטבע. השליטה בתנאי הסביבה מתאפיינת גם בהפעלה של מניפולציות סביבתיות, כגון שינוי בתנאי התאורה במטרה לעורר באופן מלאכותי תהליכים הורמונליים טבעיים בגוף בעלי־החיים.
- חלוקת שלבי העבודה: בניגוד לחקלאות המסורתית, שבה לא הייתה הפרדה בין שלבי הגידול בעלי־החיים, בחקלאות המתועשת חל תהליך של התמחות, ושלבי גידול שונים, ככגון הרבייה, ההדגרה (בעופות), הגידול עד לבגרות, הפיטום והשחיטה, מתבצעים באופן מופרד, לרוב במשקים שונים, המתמחים כל אחד בתחומו.
- ברירה מלאכותית: חקלאות מתועשת מתבססת על שימוש בזנים שעברו ברירה מלאכותית מרחיקת־לכת, במטרה לחזק בהם תכונות גנטיות שונות, הרצויות לחקלאים, כגון גדילה מהירה, ובפרט של חלקי גוף בעלי ערך כלכלי גבוה יותר לתעשיית הבשר, תפוקה מוגדלת של ביצים או של חלב, והתאמה לתנאי סביבה שונים. חברות טיפוח מתמחות ביצירת זני בעלי־חיים המותאמים גנטית לצרכים שונים. כך, למשל, זני תרנגולות שונים משמשים בתעשיית הבשר ובתעשיית הביצים, כשכל זן פותח עם התכונות הרצויות לתעשייה המתאימה.
[עריכה] ביקורת החקלאות התעשייתית
שיטות החקלאות התעשייתית נתונות לביקורת רבה מצד ארגוני זכויות בעלי חיים ורווחת בעלי חיים, היוצאים כנגד הסבל ששיטות חקלאות אלו גורמות לבעלי חיים, כתוצאה מהתנאים בהם הם מוחזקים, אשר נוגדים את טבעם ולא הולמים את צרכיהם. בנוסף, ביקורת רבה נשמעת על כך שבשל המספר העצום של הפרטים הקיים בכל משק, לא ניתן לטפל באופן פרטני בבעיותיה האינדיבידואליות של כל חיה וחיה.
טענות נוספות המופנות כנגד החקלאות התעשייתית, מלבד הטענות על פגיעה בבעלי חיים, יוצאות נגד נזקיה הבריאותיים והסביבתיים. קיימת טענה אשר יוצאת נגד השימוש הרב שנעשה באנטיביוטיקה (בעיקר בתעשיית העופות), המסייע להתפתחותם של חיידקים עמידים יותר כנגדה ובעצם מוריד את יעילותה.
עוד טענה רווחת מתמקדת בבזבוז המשאבים הטבעיים והנזקים האקולוגיים הנגמרים על ידי חקלאות זו. בין היתר הביקורת מדברת על בזבוז מים, בזבוז אנרגיה, כריתת יערות גשם לשטחי מרעה, גידול מזון רב להאבסת בעלי חיים והעלאת אפקט החממה. שיאה של ביקורת זו התבטא כאשר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם פרסם בסוף נובמבר 2006 דו"ח בן 390 עמודים אשר לפיו משקים מתועשים הם אחד הגורמים העיקריים למשבר הסביבתי על פני כדור הארץ. [1]
מנגד, טוענים מצדדי החקלאות התעשייתית, כי שימוש בטכנולוגיות חקלאיות אינטנסיביות מסייע להוזלת עלויות הייצור, והוא הכרחי על מנת לאפשר ייצור של מזון מהחי בכמויות מספיקות על מנת לענות על הביקוש הגבוה אליו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המיטריקס- סרט הומוריסטי ביקורתי על חקלאות תעשייתית
- מבט ביקורתי על חקלאות תעשייתית, מתוך אתר עמותת אנונימוס
