חשמלית ושמה תשוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במחזה. לערך העוסק בסרט, ראו חשמלית ושמה תשוקה (סרט).

חשמלית ושמה תשוקה הינו מחזהו השלישי של טנסי וויליאמס. הוא נכתב בשנת 1945 וזכה להצלחה רבה בדומה לקודמו, "ביבר הזכוכית".

[עריכה] עלילת המחזה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

עלילת המחזה מתרחשת בשכונת עוני בניו אורלינס. סטלה וסטנלי הם זוג נשוי המתגורר בבית משותף. סטלה היא עקרת בית ואילו סטנלי, מהגר ממוצא פולני, עובד כאחראי במפעל. תחביביו העיקריים של סטנלי הם לשתות, להשתכר, לשחק באולינג ופוקר ולבלות עם החברים, יותר מאשר עם סטלה, אשתו.

לביתם מגיעה בלאנש, בחשמלית ששמה "תשוקה". בלאנש היא אחותה של סטלה והיא מורה לספרות אנגלית. היא מגיעה לבית אחותה כדי לבלות כביכול את חופשת הקיץ שלה.

בלאנש חיה חיים מלאי דימיון ואינה מוכנה להתמודד עם האמת. היא מתוודה לאחותה על כך שנאלצה למכור את אחוזת המשפחה שלהם, "בל ריב" (בתרגום מצרפתית: "חלום יפה") כדי לשלם חובות. אבל אינה מספרת לה כי הגיעה לניו אורלינס לאחר שפוטרה מבית הספר בו לימדה ספרות אנגלית - בגלל רומן שניהלה עם תלמיד; ואף לא שנהגה לקבל את מחזריה הרבים במלון "פלמינגו" הידוע לשימצה.

סטנלי שואף לנקום בבלנש שמוצאת אותו בלתי ראוי לאחותה. הוא חוקר וחושף את עברה ומספר עליו למחזר בו תלתה בלנש את תקוותה לחיים חדשים - מיטש, מה שגורם לתקווה לחיים חדשים לרדת לטמיון. וכאן מגיע שיא המחזה - סטנלי אונס את בלאנש וסטלה אחותה אינה מאמינה לה שסטנלי אנס אותה, ולכן היא שולחת את בלאנש לבית משוגעים כיוון שאינה יכולה להאמין לבלאנש.

"חשמלית ושמה תשוקה" זכה להצלחה גדולה ביותר כשעלה לבמה בשנת 1947 ואף זיכה את ויליאמס בפרס פוליצר. זהו גם המחזה שהעלה את מרלון ברנדו ששיחק את סטנלי קובלסקי לתודעה. את המחזה ביים אליה קאזאן. קזן אף ביים אותו מאוחר יותר בגרסה קולנועית בלתי נשכחת הנחשבת עד היום ליצירת מופת.