ח'ומיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ח'ומיין (בפרסית: خمین) הינה עיר הנמצאת במזרח צפונה של איראן, בדרום מחוז מרקזי, כ-160 ק"מ מהעיר קום ו-323 ק"מ מטהראן. בשנת 2006 מנתה העיר 83,470 תושבים (ורק כ-25,000 ב-1978).
[עריכה] פירוש ומשמעות השם
השם ח'ומיין נגזר מן המילה הפרסית ח'ום (כד) ומצורת הדקדוק הערבית המציינת זוגיות, כך שמשמעות השם הינה "שני כדים". על פי המסורת, מקור השם הינו במאה השביעית, כאשר אחד מהצבאות הערביים שרדף אחר כוח פרסי מורד, חנה במקום למשך כמה שבועות. מפקד הכוח, אבו עוביידא אל ג'ראח, הציב לחייליו שני כדים ענקיים: באחד שיכר מהתבואה המקומית (עראק), ובשני מיץ רימונים.
[עריכה] מזג האוויר והמיקום
מזג האוויר בח'ומיין לא חם יחסית לאזור המדברי שבו היא מצויה: החורפים קרים והקיץ נוח. האדמה פורייה, ובקרבת העיר מצויים אזורי ציד נרחבים. העיר מוקפת בהרים ממערב, דרום וצפון, מאחר שהיא מצויה באזור איחודם של הרי זגרוס והרי אלבורז, ודרומית לעיר מצוי ההר בוג'ה.
[עריכה] אתרים בעיר
השרידים מהתקופה הטרום-אסלאמית של העיר הינם מערכת תעלות תת-קרקעיות, ומקדש זורואסטרי. אתרים נוספים הם הבזאר העתיק בעיר, הבנוי בארכיטקטורה איראנית מסורתית, עם תקרה כיפתית מתומנת והמסגד בעל ארבעת העמודים והקשתות, שהוא בן יותר ממאה שנים.
אולם האטרקציה המרכזית של העיר הינה ביתו של סייד אחמד, בבית זה נולד בנו, מוסטפה, ונכדו - מנהיג המהפכה האיראנית האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, וכ-400,000 תיירים, מאיראן ומחוצה לה, פוקדים את הבית מדי שנה.
