טנסי ויליאמס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומס לנייר ויליאמס (26 במרץ 1911 - 25 בפברואר 1983) שנודע יותר בשמו הספרותי טנסי ויליאמס הינו מגדולי המחזאים האמריקאים. ויליאמס שכתב גם ספורת ושירה נודע בעיקר במחזות שיצר בשנות הארבעים והחמישים. מחזות אלו, שתורגמו לשפות רבות, (עברית ורוסית ביניהם) ממשיכים למלא אולמות בכל רחבי העולם גם כיום.
טנסי ויליאמס נולד ב-1911 במיסיסיפי ארצות הברית, ונפטר ב-1983 במלון בניו-יורק מחנק כאשר ניסה לבלוע כדור באמצע הלילה.
סיפורו הראשון התפרסם כשמלאו לו 17, והמחזה הראשון שלו ("Cairo,Shanghai,Bombay") התפרסם והופק כשהיה בן 28. בשנת 1938 סיים את לימודיו באוניברסיטת איווה וזכה בפרס על המחזה "אמריקן בלוז".
יצירתו מתארת ארכיטיפים אוטוביוגרפיים למחצה כמו: אם מבוגרת ושתלטנית, שדמותה מבוססת על אימו של ויליאמס אדווינה; בת נכה, שדמות מבוססת על אחותו האהובה של ויליאמס, רוז, שאושפזה רוב חייה במוסד לחולי נפש; ובן מרדן בעל נטיות אומנותיות, בדידות, כאב אישי ורמזים להומוסקסואליות המייצג את ויליאמס עצמו.
בכל אחד ממחזותיו באה לידי ביטוי אלימות חבויה הפורצת לידי השטח. הדמויות סובלות מבדידות ומחרדות עמוקות.
ויליאמס זכה בפרס פוליצר לדרמה על מחזהו חשמלית ושמה תשוקה וכן עבור חתולה על גג פח לוהט. כמי שהחל את דרכו ככותב תסריטים צעיר ובלתי מצליח בהוליווד, וויליאמס זכה שרבים ממחזותיו המוקדמים עובדו לסרטים, ביניהם, "ביבר הזכוכית", (גם בהפקה מאוחרת יותר של פול ניומן) "חשמלית ושמה תשוקה", (בבימוי מבריק של איליה קזאן ובהשתתפות מרלון ברנדו), "חתולה על גג פח לוהט" (עם אליזבט טיילור), "ליל האיגואנה" ועוד.
יצירתו המוקדמת של ויליאמס משלבת יסודות מטפוריים עם דיבור קונקרטי, ספציפי. לעתים דמויותיו ריאליסטיות ולעתים ארכיטיפיות, סמבוליות. לעומת מחזותיו המוקדמים, שכולם מלבד, קמינו ריאל, (1953), היו הצלחה גדולה, מחזותיו המאחורים של ויליאמס, החל מרכבת החלב אינה עוצרת כאן עוד, (1963) נחלו כשלון חרוץ, והוצגו בתאטרות שוליים מחוץ לברודווי. מחזות אלו, שנכתבו בסגנון האבסורד, מהווים ניגוד משווע ללשון הפואטית שאפיינה את מחזותיו המוקדמים של ויליאמס.
[עריכה] ממחזותיו
- "ביבר הזכוכית" (1944)
- "חשמלית ושמה תשוקה" (1947)
- "קיץ ועשן" (1948)
- "השושנה המקועקעת" (1951)
- "קמינו ריאל" (1953)
- "חתולה על גג פח לוהט" (1955)
- "אורפיאוס בשאול" (1957)
- "הרובע העתיק" (1958)
- "ציפור הנעורים המתוקה" (1959)
- "ליל האיגואנה" (1961)
- "רכבת החלב אינה עוצרת כאן עוד" (1963)
- " לא על זמירים" (1938)
- "תקופת ההסתגלות" (1960)