יהוסף שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרב יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ, מראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה. (1804 - 1865).

נולד בעיירה פלוס בין בוהמיה לבאווריה למשפחה בת 12 ילדים. בהיותו כבן 17 עבר ללמוד בבית המדרש הגבוה בווירצבורג ובו זמנית למד באוניברסיטה בעיר, ורכש השכלה בגאוגרפיה, אסטרונומיה, ושפות. בשנת 1829 שירטט את מפת ארץ ישראל בעברית וגרמנית. במפה זו השתמשו ההיסטוריונים והגיאוגרפים של תקופתו. במפה זו ציין גם את גבולותיה ההלכתיים לנושאים כמו מצוות התלויות בארץ. גבולות המקובלים ברובם גם כיום מבחינה הלכתית.

במשפחת שוורץ היו מסורות כי הם משבט יוסף, וכי השם שוורץ (בגרמנית שחור) קשור לצבע אבן השוהם של שבט יוסף בחושן של הכהן הגדול שצבעה היה שחור. מסורות אלו היוו את הדחף של ר' יהוסף לעלות לארץ על אף הסכנות הגדולות שבדרך.

שער של ספר תבואות הארץ שמהדורתו הראשונה יצאה בשנת תר"ח

בגיל 26 החל במסע קשה ומסוכן בן שנתיים לעליה לארץ ישראל דרך הונגריה ואיטליה. בשנת 1833 הגיע לנמל יפו והתיישב בירושלים, ברובע המוסלמי באזור רחוב הגיא, סמוך מאוד להר הבית, כאשר הוא נטמע בסביבה ומשנה את לבושו כמנהג ספרדי ירושלים. עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל במיוחד באזור ירושלים. נמנה על מייסדי בית כנסת "מנחם ציון" בחצר החורבה ברובע היהודי. בשנת 1856 נמנה על מייסדי בית הספר למל בירושלים, שבו לימדו בגרמנית לימודים כלליים, והיה מנהלו הראשון. שווארץ אולץ להתפטר מניהול בית הספר עקב התנגדות הרבנים. שווארץ היה דוברם של הקהילה היהודית בירושלים אצל השלטון התורכי. כמו כן תמך בהקמת בית הספר דורש ציון על ידי יוסף בלומנטל בשנת 1866.

חיבר שמונה ספרים. החשוב שביניהם "תבואות הארץ" מתאר את הגיאוגרפיה של ארץ ישראל, יישוביה, הצומח, החי ותושביה. הספר תורגם לאנגלית וגרמנית, וחלקים ממנו שימשו כחומר לימוד בבתי ספר יהודיים בגרמניה. הספר זכה לעיטור כבוד של קיסר אוסטריה.

בספריו יש תיעוד רב של ההווי באותה תקופה בירושלים, ויש בהם לשפוך אור על היחסים בין היהודים לבין המוסלמים ועל מצבם של יהודי ירושלים תחת השלטון התורכי. כך למשל הוא מציין כי המוסלמים מקפידים לאכול בשר משחיטה של שוחט ספרדי ולא אשכנזי, מכיוון שהם סוברים שהאשכנזי, איננו מצאצאיו של אברהם אבינו. עוד הוא מציין כי מצבם של יהודי הארץ בעלי אזרחות אירופית, שכונו בארץ "פרנקו", הוטב מאוד לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פחה המצרי, מכיוון שהשלטונות התייחסו אליהם בכבוד גדול.

נשא לאשה את חיה רבקה לבית לוריא, ונולדו לו ארבעה בנים ושתי בנות שנפטרו בגיל צעיר. נפטר בט בשבט תרכ"ה בגיל 61 משושנת יריחו שהפילה חללים רבים בירושלים, ונקבר בהר הזיתים. על מצבתו נכתב בין היתר "יוסף איננו כי לקח אותו אלקים / מעשיו הבריקו כשוהם / וצבע מפה שלו שחור".