יוסף בן גוריון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף בן גוריון, ממנהיגי המרד הגדול.
בשנת 66 לאחר פרוץ המרד הגדול, ולאחר מפלתו הצבאית של קסטיוס גלוס, אשר ניסה לדכא את המרד, הוקמה "ממשלת חירות" בירושלים. בין בעלי התפקידים בממשלה היה יוסף בן גוריון, אשר יחד עם חנן בן חנן מונה למפקדה הצבאי של ירושלים, ופעל לחיזוק חומותיה. הממשלה כללה את נציגי המעמדות העשירים, הצדוקים, הכוהנים, האצילים והעשירים, ויש להניח כי יוסף בן גוריון בא מתוכם. אין לדעת את אשר עלה בגורלו. בחורף של שנת 67 נרצח חנן בן חנן על ידי האדומים שהזמין יוחנן מגוש חלב לסייע לו במלחמות הפנימיות שבין הקנאים שבראשותו, ובין ממשלת המתונים. יש להניח כי במעשי רצח אלו, בהם ניספו אלפי אנשים, וביניהם ראשי "ממשלת החירות", חנן בן חנן ויהושע בן גמלא, נספה אף יוסף בן גוריון. אם כי, הדבר לא הוזכר במפורש בכתבי יוסף בן מתתיהו.
במאה העשירית הופיע באיטליה ספר היסטוריה יהודית המבוסס כנראה על ספריו של יוסף בן מתתיהו, בשם "ספר יוסיפון", אשר מחברו כינה עצמו "יוסף בן גוריון".
במאה העשרים החליט המנהיג הצעיר דוד גרין לעברת את שמו, ובחר בשם דוד בן גוריון על-שם מנהיג זה.
