יצחק אלתרמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק אלתרמן (3 ביוני 1881 - 2 בפברואר 1939), מחנך, מורה ומשורר עברי.
[עריכה] ביוגרפיה
יצחק אלתרמן נולד בבלארוס בשנת 1881, קיבל חינוך מסורתי, ואחר-כך למד בבית ספר כללי.
לימד בבית-ספר 'מתוקן' בוורשה והיה פעיל באגודת "חובבי שפת עבר". ייסד בית-ספר לגננות עבריות, במטרה שהן תלמדנה את הילדים עברית.
מבין תלמידותיו של אלתרמן ניתן למצוא בין היתר את המשוררת היידית קדיה מולדובסקי, אשר לימודיה במוסד של יצחק אלתרמן מוכיחים את נסיונו של האחרון למצוא את שביל הזהב בין השפה העברית ובין היידיש בתקופת מלחמת הלשונות. בין האורחים שפקדו את ביתו של אלתרמן ניתן למנות את י. ל. פרץ, חיים נחמן ביאליק, חנה רובינא והקולגה שלו יעקב הלפרין, אביו של המשורר יונתן רטוש.
ניהל קורסים לעברית עבור גננות בבית-הספר "תרבות" שבמוסקבה. כתב שירים ומחזות קצרים אשר הועלו בחגים השונים.
בספטמבר 1921 השתתף בקונגרס הציוני ה-12 שנערך בקרלסבד. בין השנים 1920 ו-1925 היה בקישינוב, ויסד גם שם בית-ספר לגננות.
עלה לארץ בשנת 1925, התיישב בתל אביב והתמנה למפקח כללי על גני הילדים בארץ. בשנת 1934 מונה למנהל מחלקת החינוך של עיריית תל אביב.
פרסם ספר שירי משחק עבריים לטף עבור הגננות, הכולל הוראות על אופן המשחק. באחד מהם, "משחקים פרֶבֶּליים - שירים, משחקים ומחזות לגני ילדים ולבתי ספר", (התפרסם לראשונה בוילנה, 1913 ושוב בוורשה, 1922) פורסם גם השיר הנודע "תיש" (יש לנו תיש, לתיש יש זקן). השיר הופיע בספר בליווי תוי הנגינה והוראות המשחק ועם השנים נוצרו לו גרסאות שונות (ביניהן ביידיש - "דער וואלאזשינער טאנץ") ויותר מלחן אחד (אשכנזי וספרדי).
כמו כן, ערך בין השנים 1917-1918 יחד עם יחיאל הלפרין את "הגנה: מכתב-עתי לעניני גן-הילדים העברי להלכה ולמעשה", שיצא לאור "פעם בשני חודשים" ובו הופיעו תוים לשירי ילדים, ובהשתתפותו הקבועה של יעקב פיכמן.
היה נשוי לבֶּלָּה ליבוביץ, ונולדו להם שני ילדים: המשורר נתן אלתרמן ולאה.
בגיל 58, הלך יצחק אלתרמן לעולמו, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור.
