יצחק בן יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יצחק בן יעקב, (7 ביולי 1881 - 29 בדצמבר 1940), מאנשי העלייה השניה, איש דגניה, מראשוני הטייסים ביישוב וממיסדי חברת אווירון.

יצחק בן יעקב

יצחק בן יעקב נולד בעיירה מקרוב שבאוקראינה (שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית) למשפחת רבנים (זכריה לב ונחמה). קיבל חינוך מסורתי ולמד בחדר. בגיל 14 עבר לקייב בניגוד לרצון הוריו, שם למד לימודים כלליים. ב19 ביוני 1908 עלה לארץ ישראל יחד עם שני חברים ועבד בחקלאות במושבה זכרון יעקב. בעקבות כאבים ברגלו, שלא נמצא להם מרפא בזכרון יעקב, עבר לחיפה ומשם לירושלים. לאחר שהחלים, חזר לזכרון יעקב ומשם עבר למנחמיה. בשנת 1909 הצטרף למייסדי קבוצת דגניה באום ג'וני (לימים דגניה א') בה היה חבר פעיל עד מותו ונישא לאשתו יונה. התיידד עם יוסף טרומפלדור לפני שזה נהרג בתל חי. אצל יצחק נשארו מכתביו וארכיונו של טרומפלדור וכן שתי ידיו המלאכותיות (יד לעבודה, עם אנקול, ו"יד של שבת").

עסק בהקמת רשת השקיה למשקי עמק הירדן, היה פעיל בענף הרפת של דגניה והשתתף בהקמת חברת "החקלאית" לביטוח עדרי בקר. יחד עם אברהם הרצפלד נשלח לדמשק לסייע בשחרור אסירים יהודים שסרבו להתגייס לצבא העות'מני והואשמו בריגול (בסמוך לפרשת ניל"י). היה פעיל בהגנה ויחד עם דב הוז הקים את חברת אווירון (חברה משותפת להסתדרות ולסוכנות היהודית) שיועדה להיות הזרוע האווירית של היישוב. החברה רכשה שני מטוסים שהוצבו בקיבוצי עמק הירדן. הוקם שדה תעופה מאולתר בקיבוץ אפיקים ונפתח בית ספר לטייס שפעל ברפת של דגניה א'. יצחק בן יעקב היה מראשוני המסיימים בית ספר זה.