ישראל בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ישראל בר.

ידיעות אחרונות מדווח על עונשו של ישראל בר.

ישראל בר (1912 - 1 במאי 1966), אזרח ישראלי שריגל בארץ למען ברית המועצות.

ישראל בר נולד ב-1912 למשפחה יהודית בוינה שבאוסטריה. עלה ארצה אחרי האנשלוס ב-1938.

משהגיע לארץ ישראל בדה לעצמו דוקטורט בהיסטוריה ועבר של לוחם במלחמת האזרחים הספרדית. הוא רכש יוקרה והחל לפרסם בעיתונות מאמרי פרשנות בנושאי צבא.

דוד בן גוריון, שהתרשם מידיעותיו של בר בהיסטוריה צבאית ומכישרון הכתיבה שלו, מינה אותו ב-1955 לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות.

איסר הראל חשד בו במגעים עם הסובייטים, אולם ראיות לכך הושגו רק ב-1961, כאשר חוליית מעקב צפתה בו פוגש באיש מודיעין סובייטי בתל אביב. בר נעצר ב-30 במרץ 1961.

אחרי מאמצים רבים מצד חוקרו נשבר בר. הוא טען שהסיבה למעשי הריגול שלו הייתה אמונתו שברית המועצות עומדת להיעשות המעצמה החשובה ביותר ועל ישראל לטפח קשרים קרובים עימה.

עורכי העיתונים נאותו לדחות את פרסום פרשת ישראל בר עד זמן מה אחרי פתיחת משפטו של אדולף אייכמן, כדי שלא לפגוע ברושם של משפט זה. משפורסמו הפרטים לבסוף הם היכו את הציבור בהלם.

המידע שהעביר כנראה לא היה בעל חשיבות עליונה. הוא פגע דווקא בברית נאט"ו, כשסיפק מידע על מבנים שהקימה לה סולל בונה בתורכיה.

בר נדון ל־10 שנות מאסר, אך ערער על עונשו. בית המשפט העליון החמיר את עונשו ל־15 שנות מאסר.

את תקופת כליאתו קטע מותו ממחלה ממארת ב-1 במאי 1966. בתקופת מאסרו כתב בר את הספר "בטחון ישראל - אתמול, היום, מחר".