נאט"ו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאט"ו - הברית הצפון אטלנטית (NATO - North Atlantic Treaty Organization), היא ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה בטחוני, שהוקם בשנת 1949 על-ידי ארצות הברית, קנדה ומדינות מערב אירופה.
מטרתה העיקרית של הברית מופיעה בסעיף V של האמנה שלה, שנחתמה ב-4 באפריל 1949 בוושינגטון:
- המדינות החברות מסכימות שבמקרה של התקפה חמושה כנגד אחת או יותר מהן, באירופה או בצפון אמריקה, תיחשב כהתקפה כנגד כולן, ובהתאם לכך הן מסכימות שבמקרה של התקפה כזו, כל אחת מהן, בהתאם לזכותה להגנה עצמית המוכרת על-פי סעיף 51 לאמנת האומות המאוחדות, תסייע למדינה או למדינות שהותקפו, באופן עצמאי ובשיתוף פעולה עם המדינות האחרות, במידה שפעולה כזו נחוצה, כולל שימוש בכוחות מזוינים, כדי להחזיר את הביטחון לאזור הברית הצפון אטלנטית.
סעיף זה בא כהיערכות להתקפה מצד ברית המועצות, אך סכנה זו לא התממשה. לראשונה הופעל סעיף זה ב 12 בספטמבר 2001, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר.
בשנים 1999 ו-2004 הצטרפו לברית אחדות ממדינות מזרח אירופה.
[עריכה] מדינות החברות בנאט"ו
המדינות המייסדות של נאט"ו:
המדינות שהצטרפו בהמשך (לפי שנים):
- בשנת 1952
- בשנת 1955
גרמניה (בתור גרמניה המערבית, לאחר האיחוד ב1990 צורפה שאר גרמניה.)
- בשנת 1982
- בשנת 1999
- בשנת 2004
