כוח צביקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כוח צביקה הוא כינוי לכוח מאולתר שפעל במהלך מלחמת יום הכיפורים בפיקודו של סרן צביקה גרינגולד, קצין שריון מחטיבה 188, בן קיבוץ לוחמי הגטאות.

ביום הכיפורים עצמו שהה צביקה בחופשה בין תפקיד לתפקיד (כלומר לא היה משובץ). כאשר שמע על פתיחת המלחמה הגיע ביוזמתו ליחידתו הקודמת ברמת הגולן. בעיצומם של הקרבות תפס פיקוד על כוח מאולתר שאורגן מאנשי צוות וטנקים פגועים מסדנאות נפאח. הצוות מנה שלושה טנקים (מדגם צנטוריון), אשר שניים מהם נפגעו כבר בהתחלה, וצביקה נשאר עם טנק אחד, אנשי הצוות שהיו איתו בטנק תחת פיקודו הם: מורדי ארזי (טען-קשר), איציק ארנון (תותחן) ופיליפ ברקוביץ (נהג).

במשך למעלה מעשרים וארבע שעות בלם הטנק בפיקודו של צביקה, את הכוחות הסורים שניסו שוב ושוב להבקיע לעבר נפח. במשך זמן זה ניסו לחבור אליו תגבורות אבל הנסיונות כשלו.

לבסוף חברה אליו יחידת מילואים שנאלצה גם היא לסגת עקב אבידות. צביקה עצמו נפצע בקרב, אולם למרות פציעתו עלה על טנק אחר של יחידת המילואים והמשיך לפקד עליו עד שנשאר שוב לבדו במהלך הלילה.

מאוחר יותר הוזעק לבלום את הסורים בגזרה אחרת, הפעם עשה זאת בסיוע טנק נוסף (יחד שני טנקים). לאחר הקרב פונה לבית חולים, אך מספר ימים מאוחר יותר חזר להלחם.

הכוח זכה לכינוי ברשת הקשר "כוח צביקה". במשך 36 שעות קריטיות בלם כוחות סוריים על "ציר הנפט" בין חושניה לנפאח.

הודות לתושיותו ואומץ לבו וכן תשדורות האלחוט שיצר חשבו הסורים וגם כוחות צה"ל כי מדובר בכוח גדול משהיה באמת. קרב הבלימה שלו סייע לכוחות המילואים מחטיבה 179 בפיקודו של אורי אור להתארגן.

על לחימתו זכה לעיטור הגבורה.

סיפורו של צביקה התפרסם לראשונה ב"במחנה", מיד אחרי המלחמה, בסדרת כתבותיו של רנן שור. בתחילת שנות ה-80 עירערו הלוחמים סא"ל עוזי מור ואל"מ אמנון שרון, על מיתוס כוח צביקה, וסיפור מורשת הקרב שלו הוצא ממערך החינוך של צה"ל. שור, יחד עם העיתונאי עמנואל רוזן, הגיבו על כך בכתבה ב"מעריב", בעקבותיה שב והתבסס סיפורו של צביקה כאחד מסיפורי הגבורה המרכזיים של מלחמת יום כיפור.