חיל השריון הישראלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל השריון הישראלי (בראשי תיבות: חש"ן) הנו חיל אשר כפוף למפקדת זרוע היבשה בצבא ההגנה לישראל.
החיל הנו החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צה"ל ומבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.
צבע כומתת החיל שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפקיד חיל השריון
חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה והנו מבסס את המחץ שלו על "אגרופי הפלדה": שילוב של ניידות, שריון וכוח אש. במלחמות, תפקיד חיל השריון הוא מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני - לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו. בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות בטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.
[עריכה] יחידות חיל השריון
[עריכה] חטיבה 7
ערך מורחב – חטיבה 7
חטיבה 7, המכונה גם עוצבת סער מגולן, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש הנמצאת תחת פיקודו של פיקוד הצפון. חטיבה 7 היא חטיבת השריון הראשונה בצבא ההגנה לישראל, והשתתפה בכל מלחמות ישראל. לחימת החטיבה במבצע קדש גרמה לפריצת דרך ביחס גורמי הצבא אל אופי הלחימה המשורין. החטיבה מצוידת כיום בטנקים מסוג מרכבה סימן 2.
[עריכה] חטיבה 188
- ערך מורחב – חטיבה 188
חטיבה 188, המכונה גם עוצבת ברק, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש הנמצאת תחת פיקודו של פיקוד הצפון. החטיבה השתתפה בכל מלחמות ישראל החל ממלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון של המלחמה בדרום רמת הגולן, וכמעט כל הקצינים של החטיבה נפלו בקרב. חטיבה 188 הייתה החטיבה האחרונה שהשתמשה בטנקי צנטוריון (שנקראו בצה"ל שוט) והוסבה לטנקי מרכבה סימן 3 בסביבות שנת 1992.
[עריכה] חטיבה 401
- ערך מורחב – חטיבה 401
חטיבה 401, המכונה גם עוצבת עקבות הברזל, היא חטיבת שריון שהוקמה בשנת 1968 במטרה להחזיק את קו התעלה. במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון בתעלה וספגה אבידות כבדות. במבצע שלום הגליל לחמה החטיבה בגיס המזרחי ואחד מגדודיה השתתף בקרב סולטן יעקוב. בשנים 2004-2005 הוסבו טנקי החטיבה לטנקי מרכבה סימן 4.
[עריכה] חטיבה 460
- ערך מורחב – חטיבה 460
חטיבה 460 המכונה גם עוצבת בני אור, היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון. בשגרה החטיבה נמצאת בפיקוד מפקדת זרוע היבשה.
לחטיבה שני בסיסים:
- בסיס שיזפון: בית הספר למפקדים של חיל השריון, בו מוכשרים מפקדי טנקים וקציני שריון, ולאחרונה גם הטירונות של חטיבת ברק והאימון המתקדם של ברק ו-401 בחלקו.
- מחנה מגן-סיירים: בית הספר לשיריון (ביסל"ש), בו מתקיימת הטירונות של חטיבות 7 ו-401 והאימון המתקדם של חטיבה 7 לצורך הכשרת לוחמי שריון לחטיבות המבצעיות.
[עריכה] היסטוריה
חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות, עם הקמתה של חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה ("הזקן") שכוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה. חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל הווה גורם מכריע בהשגת נצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים גם מיתרון בכמות התחמושת) בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, מלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בסיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בוושינגטון.
יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח בששת-הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-8 ביוני. לעומת זאת, יש טוענים כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.
כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות עם טילי הנ"ט (בעיקר הסאגר). למרות שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי הסובייטים, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.
במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שיריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משורינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (למשל- "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדי החיל כמו משה פלד ואביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.
סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח". סיסמה זו מבוססת על דברי האלוף ישראל טל שנשאל איזה מן הטנקים הקיימים הוא הטנק הטוב ביותר, והשיב: הטנק שבו הצוות הטוב ביותר.
[עריכה] טנקים
בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.
עד סמוך למבצע סיני סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר עודכן לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע סיני הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרבות המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי הפטון M48 האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.
לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את מג"ח 6, שכבר אז נחשב מיושן מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן ב-T-62.
חלק מטנקי השלל מששת הימים מדגמי T-54 ו-T-55 הוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים". נסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'פטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הבטחון לפתח את טנק המרכבה. הטנק נכנס לשירות רק ב-1980, והשתתף במבצע שלום הגליל. הטנק סבל מבעיות קשות במהלך מבצע שלום הגליל בשל כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה והמרכבה הפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל רק בשנות ה-2000.
כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה מהמתקדמים בעולם: טנקי המרכבה סימן 2, סימן 3 ב"ז, וסימן 4. בנוסף מפעיל החיל, ביחידות המילואים שלו, טנקי מרכבה סימן 1 ומג"ח 6 ו-7, ששופרו ללא הכר על מנת להתמודד מול האיומים בזירת הקרב העתידית.
[עריכה] חטיבות שפורקו
[עריכה] חטיבה 500
- ערך מורחב – חטיבה 500
חטיבה 500, המכונה גם עוצבת כפיר, היא חטיבת שריון שפעלה כחטיבה סדירה משנת 1972 ועד לשנת 2003. במלחמת יום הכיפורים השתתפה בקרב על העיר סואץ. במבצע שלום הגליל לחמה במסגרת הגיס המזרחי והשתתפה בקרב עין זחלתא. לאחר התמוטטות עיראק והפחתת איום החזית המזרחית פורקה החטיבה.
====חטיבה 211==== חטיבה 211, המכונה גם עוצבת יש"י ("יחידת שומרי ירושלים"), זו החטיבה שבראשה עמד אלי גבע במלחמת של"ג ולחמה בציר החוף ובגיזרה המרכזית. פורקה בתחילת שנות ה-90.
[עריכה] חטיבה 14
- ערך מורחב – חטיבה 14
החטיבה נוסדה בשנת 1967, יחד עם חטיבה 401 ונודעה בעיקר עקב השתתפותה במלחמת יום הכיפורים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של חיל השריון באתר מפקדת זרוע היבשה
- צירוף מחלקות סיור לגדודי השריון - ידיעה מאתר צה"ל
- יד לשריון האתר הרשמי (עברית)
- - אתר לא רשמי
- כתבה על גניבת טנקי הקרומוול מהצבא הבריטי ב-1948 (עיתון תל אביב, 30/3/2007)
 |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי | אגף המבצעים | אגף התכנון | אגף המודיעין | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
 |
||
|---|---|---|
| מטה זרוע היבשה: | חטיבת התכנון וההתעצמות | חטיבת היבשה | חטיבת כוח אדם/מפקדת קצין השלישות הראשי | החטיבה הטכנולוגית ליבשה | |
| חילות השדה: | חיל הרגלים | חיל השריון | חיל ההנדסה | חיל התותחנים | חיל מודיעין השדה | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל התקשוב | חיל החימוש | חיל הלוגיסטיקה | |
| מרכז אימונים: | המרכז הלאומי לאימונים ביבשה | |
| בתי ספר לפיקוד: | בית הספר לקצינים ע"ש רא"ל חיים לסקוב | בית הספר להכשרת מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים | המכללה לפיקוד טקטי | |
