כלאדם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלאדם (אנגלית: Everyman) הוא מחזה מוסר אנגלי מסוף המאה ה-15, שחובר על-ידי מחבר לא ידוע.
המחזה מתאר דמות העונה לשם כלאדם, המתבקשת בידי אלוהים אשר מאס בבני האדם בשל חטאיהם, להביא הוכחות למעשיו הטובים בחייו, כדי שתורשה לו הכניסה המיוחלת לגן העדן. כלאדם יוצא מייד למלות אחר בקשת האל, אך מגלה כי לא בקשה קלה היא.
המוות, בפקודת האל, בא לקחת את כלאדם. כלאדם מבקש ארכה, אינו מקבל, מחפש ידיד ללוותו אל פי קבר. כל ידידיו פונים לו עורף - ידידות, קירבה, קרוב, רכוש, דעת, תבונה, וידוי, יופי, כוח, חמשת-החושים - ורק מעשים-טובים (דמות נקבית) מסוגלת להגיע עמו אל שפת הבור ולרדת אתו שמה. כך יורד כלאדם לקבר, כלומר לחיק האלוהים.
במהלך המסע בעקבות הצלת נפשו בת האלמוות, נפגש כלאדם עם מספר דמויות, אשר גם הן מייצגות כל אחת תכונה, רגש וכדומה (כגון: "מעשים טובים", "בלבול" ועוד). המחזה מספר על "מסעו" של כלאדם ועל ההתרחשיות. כלאדם מגלה על עצמו דברים חדשים שגורמים לו לתגובות לא צפויות כמו כעס, תיסכול ועוד. ככלל מחזאות המוסר, מחזה זה גם הוא בא להבהיל ולהפחיד את צופיו על מנת להחזיר אותם לדרך הישר או פשוט להשאיר אותם עליה. "כלאדם" הינו המחזה השמור ביותר מתקופת ימי הביניים שנמצא עד היום, ולכן נחשב להיות הדוגמה הטובה ביותר למחזאות המוסר כיום.
המחזה תורגם לעברית על-ידי עמרי סמית, ויצא לאור בהוצאת עם עובד ב2003.
