כפר עציון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפר עציון התנחלות וקיבוץ בגוש עציון, 10 ק"מ מדרום-מערב לבית לחם. נקרא על שם שמואל צבי הולצמן (הולץ הוא עץ בגרמנית), ראש חברת אל ההר, שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור. הקיבוץ חבר בתנועת הקיבוץ הדתי.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקיבוץ המקורי
הנסיונות להתיישב באדמת כפר עציון החלו בשנת 1926 עת הוקם במקום יישוב בשם "מגדל עדר". היישוב ננטש בשנת 1929. בשנת 1934 שוב יושבה הנקודה, אך גם נסיון זה נכשל, והנקודה שבה ונעזבה בשנת 1937. בשנת 1943 (תש"ג) נוסד קיבוץ כפר עציון, הקיבוץ הראשון בגוש עציון, על ידי קבוצת "אברהם" של תנועת השומר הדתי (התנועה שקדמה לבני עקיבא). מייסדי הקיבוץ היו יהודים ממזרח אירופה ורובם פליטי הנאצים. הקבוצה, קבוצת פועלים שיתופית דתית, התגבשה במשך 8 שנים בכרכור בטרם עלתה ליישוב. מקורות הפרנסה העיקריים היו רפת, מטע נשירים, ענף בניין ומחצבה. בסוף 1947, ערב מלחמת העצמאות, מנה הקיבוץ 163 חברים ו-57 ילדים. כפר עציון היה הראשון מתוך ארבעה קיבוצים שהוקמו כגוש התיישבות מדרום לירושלים על-מנת להגן עליה מדרום. הייתה זו נקודת היישוב העברית הראשונה באזור שמדרום לירושלים, ובעת הקמתה, נקודת היישוב הגבוהה ביותר בארץ ישראל (965 מ').
בכ"ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947) אושרה תוכנית החלוקה באו"ם, ומיד לאחר מכן החלה מלחמת ערביי ארץ ישראל נגד היהודים. התוצאה המיידית הייתה ניתוק גוש היישובים מירושלים, מקורו העיקרי לאספקה. תפקידו של כפר עציון היה להפריע לתנועת צבאות ערב ובעיקר מצרים להגיע ולתקוף את ירושלים מהדרום.
ביום חמישי ד' אייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפלו כפר עציון ומגיניו. המגינים, חברים ולוחמי פלמ"ח, נהרגו תוך כדי קרב וחלקם נורו למוות לאחר שנכנעו לכוחות סדירים של צבא ירדן וערביי האזור, מלבד ארבעה לוחמים שהצליחו להימלט. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגינים נשלחו למחנות שבויים בירדן.
[עריכה] הקיבוץ החדש
בספטמבר 1967 (אלול תשכ"ז) הוקם הקיבוץ מחדש על מקומו של קיבוץ כפר עציון, שהוקם ב-1943 וחרב במלחמת העצמאות. מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים הוותיקים, שאליהם הצטרפו חברי בני עקיבא מישראל ומחו"ל.
הקיבוץ מונה היום כ-150 חברים ולמעלה מ-300 ילדים. מקורות הפרנסה העיקריים הם:
- שלוש חוות של רבית תרנגולי הודו ביחד עם שותפות במדגרה לאפרוחים של תרנגולי הודו עם קבוצת יבנה. המדגרה היא הגדולה ביותר במזרח התיכון.
- מופת עציון, חברה למחקר ופיתוח של מיגון קרמי בליסטי.
- מטעי דובדבנים ונשירים בשטחים בהר, 6,000 דונם גידולי שדה וכרם זיתים באזור קסטינה ואזור לכיש בשותפות עם הקיבוצים ראש צורים ומגדל עוז.
- בית ספר שדה ואכסניית נוער וענפי שירות. רבים החברים המתפרנסים מעבודת חוץ.
הקיבוץ נערך להרחבת שורותיו תוך קידום בניית שכונה קהילתית משולבת.
בקיבוץ פועלת הישיבה תיכונית "מקור חיים" בראשות הרב עדין שטיינזלץ.
[עריכה] אתרים
על מורדות הגבעה שעליה שכן כפר עציון הישן נטוע גן זיכרון, ובו בית אחד ששרד מהקיבוץ שחרב וחזית של בית חווה ("המנזר הגרמני") שהקימו ב-1928 נזירים ממנזר דורמיציון בירושלים ובו התגוררו ראשוני גוש עציון. בגן ניצב בית עדות למורשת גוש עציון, ובו מוזיאון לתולדות ההתיישבות בגוש עציון וחיזיון אור קולי שמספר את ההיסטוריה של האזור. באותו "מנזר גרמני" ששוחזר קיים ארכיון פעיל שמתעד את כל המסמכים והממצאים של גוש עציון ועוקב אחר פרסומים חדשים. הארכיון מהווה מרכז לחוקרים וסטודנטים שחוקרים את תולדות המקום. בקיבוץ נמצאים גם מוזיאון האדם בהר, ובו אוסף של כלי בית וכלי עבודה האופייניים להר חברון, וגן בוטני וזואולוגי בשם "שיר השירים".
[עריכה] קישורים חיצוניים
קיבוצי הקיבוץ הדתי | |
שדות נגב | סעד · עלומים |
דרום/מרכז | עין צורים · קבוצת יבנה · בארות יצחק |
גוש עציון | כפר עציון · ראש צורים · מגדל עוז |
עמק בית שאן | טירת צבי · שדה אליהו · עין הנצי"ב · שלוחות |
הר הגלבוע | מעלה גלבוע · מירב |
הגליל התחתון | לביא · בית רימון |
מושבים שיתופיים | משואות יצחק · ניר עציון |
יישובי המועצה אזורית גוש עציון | |
---|---|
קיבוצים | כפר עציון · מגדל עוז · ראש צורים |
יישובים קהילתיים | אלון שבות · אלעזר · בת עין · גבעות · הר גילה · כפר אלדד · כרמי צור · מיצד · מעלה עמוס · נווה דניאל · נוקדים (אל דוד) · קדר · תקוע |
מאחזים | איבי הנחל · מעלה רחבעם · פני קדם |