כרומטידה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרומטידה (באנגלית: Chromatid) היא אחת משתי הזרועות הזהות המרכיבות את הכרומוזום במצבו המשוכפל.
שתי הכרומטידות מחוברות האחת לשנייה בצנטרומר. כשהן מחוברות הן מכונות "כרומטידות אחיות"; כשהן נפרדות הם אינן נחשבות יותר לכרומטידות, אלא לכרומוזומים בלתי-משוכפלים. הצנטרומר, למרות שמו (צנטרום בלטינית פירושו "מרכז") אינו נמצא בדרך כלל במרכז הכרומטידה; מיקומו מחלק את הכרומטידה לזרוע ארוכה (מסומנת באות q) ולזרוע קצרה (p).
הכרומוזומים מופיעים במצב משוכפל, ככרומטידות אחיות, רק לקראת ובזמן חלוקת התא. מטרת השכפול היא ליצור עותק זהה של כל הגנום; כל אחד משני העותקים נודד במהלך המיטוזה והמיוזה אל אחד מתאי הבת.
למונח "כרומטידה" אין קשר למונח "כרומוזום הומולוגי". בתא דיפלואידי קיימים שני עותקים של כל כרומוזום - עותק אחד מהאב ועותק אחד מהאם. שני העותקים מכונים "כרומוזומים הומולוגיים". שני העותקים נמצאים בתא כל העת, בניגוד לכרומטידות, הרלוונטיות, כאמור, רק לקראת ובזמן חלוקת התא. הכרומטידות זהות לחלוטין האחת לשנייה; הכרומוזומים ההומולוגיים, לעומת זאת, נושאים את אותם הגנים, אך בגרסאות שונות במקצת הקרויות אללים. הזהות בין הכרומטידות האחיות היא הגורם לכך ששני תאי הבת זהים לגמרי לאחר חלוקת התא; השונות בין האללים של הכרומוזומים ההומולוגיים היא הגורם לכך שיצורים דיפלואידים אינם זהים לחלוטין להוריהם - תכונותיהם מהוות שילוב ואיזון בין תכונות שני ההורים.
