לואיס אנדרוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיס אנדרוס (באנגלית: Lewis Andrews; 26 בספטמבר 1896 - 26 בספטמבר 1937). מושל מחוז הגליל בתקופת המנדט הבריטי, אוהד העניין הציוני שנרצח על ידי טרוריסטים ערבים בשנת 1937 בעת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט.
לואיס אנדרוס אוסטרלי במוצאו, נולד בסידני בשנת 1896. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס אנדרוס לצבא האוסטרלי. והגיע לארץ ישראל עם כוחות האימפריה הבריטית שלחמו בתורכים. בשנת 1920 השתחרר מן הצבא בדרגת סרן ונשאר בארץ כאיש הממשל הצבאי הבריטי שקדם לכינון המנדט, ובהמשך כאיש ממשל ומינהלה של ממשלת המנדט. במאורעות תר"פ, בחודש מאי 1920, סייע אנדרוס למגיני חדרה לעמוד בפני התוקפים הערבים. אנדרוס ועמו שני שוטרים יהודים עבר בישובים שמסביבת חדרה והכין את תושביהם להגנה. בסיבובו הגיע לחדרה והביא לתושביה רובים ותחמושת. מתחנת הרכבת של חדרה התקשר בטלפון לממשל המחוזי בחיפה וביקש לשלוח מטוס לעזרת מגיני המושבה. במאורעות תרפ"ט, ב־1929, חש אנדרוס לחלץ מבית שאן עשרים משפחות יהודיות שהתגוררו בעיר. כן עזר ליישובי הגליל ועמק יזרעאל להיערך נגד התוקפים הערבים.
במהלך שירותו בממשל המנדטורי שימש אנדרוס במגוון רחב של תפקידים מינהליים. היה איש הממשל המחוזי בצפון, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה בשנים 1922-1921, מ־1929 עד 1932 שימש פעמים אחדות כמושל מחוז הצפון בפועל. בשנת 1932 נתמנה לקצין לענייני פיתוח במחלקת הפיתוח של ממשלת המנדט ויועצו של הנציב העליון. מ־1933 עד 1936 שימש פעמים אחדות כרשם האגודות השיתופיות. כן שימש כחבר בוועדה לפיתוח החקלאות והממונה על מסי המקרקעין.
אנדרוס היה אחד המעטים מבין פקידי המנדט שהיו נאמנים לרוחה של הצהרת בלפור בדבר כינון בית לאומי ליהודים בארץ ישראל והיה אוהד התנועה הציונית ותנועת ההתיישבות. אנדרוס היה אחד האישים שהופיעו למתן עדות בפני ועדת פיל ובעדותו הפריך את טענת הערבים בדבר נישול המוני של אריסים ערבים מאדמות שנמכרו ליהודים.
בקיץ 1937 פיצלו הבריטים את מחוז הצפון והפרידו ממנו את נפות עכו, נצרת, טבריה ובית שאן, שאורגנו במסגרת מחוז חדש והוא מחוז הגליל והעמידו בראשו את לואיס אנדרוס תומך הציונות. נפות ג'נין, שכם, טול כרם וחיפה, שהופרדו ממחוז הצפון נשארו בניהולו של קצין בריטי אנטי ציוני. הערבים ראו בכך צעד לקראת חלוקת הארץ וצירוף הגליל למדינה יהודית. אנדרוס הפעיל יד חזקה נגד המורדים הערבים בגליל, האיץ בפעילות המשטרה והטיל קנסות קיבוציים על כפרי פורעים. למשך פרק זמן מסוים הצליח להחזיר את השקט לגליל. אנדרוס נהג להשתתף כאורח בעליות על הקרקע של יישובי חומה ומגדל.
ב־26 בספטמבר 1937, בעת ששימש כמושל מחוז הגליל, הגיע לואיס אנדרוס לתפילת ערבית של יום ראשון בכנסייה האנגליקנית בנצרת. בקרבת הכנסייה ארבו לו ארבעה אקדוחנים ערבים, ירו בו תשעה כדורים והוא נהרג במקום. שוטר שליווה אותו כשומר ראש, נפגע אף הוא ומת אחר כך מפצעיו. לואיס אנדרוס הובא לקבורה בבית קברות נוצרי בירושלים.
בישוב עורר הרצח סערת רגשות. הבריטים ראו בו הפרת הסכם בלתי כתוב לפיו לא פגעו הערבים בפקידי השלטון הבריטי במשך כל תקופת המאורעות עד אז. ימים אחדים לאחר הרצח פוזרו הוועד הערבי העליון וכל הוועדות הלאומיות הערביות והוצאו אל מחוץ לחוק.
לאחר הרצח השתלטו המורדים הערבים על חלקים ניכרים בארץ, בדרכים, בכפרים ובערים ומאבקם של שלטונות המנדט, במורדים, בסיועם הפעיל של כוחות ההגנה היה עדיין רחוק מהכרעה.
לואיס אנדרוס היה הראשון מבין אנשי שלטון המנדט שנרצחו על ידי טרוריסטים ערבים במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט. לאחר הרצחו פגעו הטרוריסטים בחיילים ושוטרים רבים ואף באישים בריטים ידועים, ביניהם ג'יימס לסלי סטרקי, הארכאולוג הנודע חושף עתיקות תל לכיש, ולטר מופאט סגן מושל ג'נין וג'ורג' דורנט סנדרסון, מזכירו של צ'ארלס טאגארט.
