מאסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מאסר הוא עונש שמוטל על-ידי בית משפט על אדם שהורשע בעבירה פלילית שבחוק נקבע כי עונשה מאסר. את עונש המאסר מרצה האדם בדרך כלל בבית סוהר, אם כי לעתים משמש לכך בית מעצר או מתקן כליאה אחר.

בחוק נקבעת תקופת המאסר המרבית לכל עבירה. לעבירות מסוימות נקבעת גם תקופת המאסר המזערית. עונש המאסר החמור ביותא הוא מאסר עולם. בית המשפט קובע את משך המאסר במסגרת המגבלות שבחוק. לבית המשפט נתונה גם הסמכות לקבוע את העונש כולו או חלקו כמאסר על תנאי, כלומר מאסר שיתממש אם האדם המורשע יחזור לסורו ויקיים את התנאי שנקבע בגזר הדין (בדרך כלל: חזרה, תוך פרק זמן נקוב, על העבירה שבגינה הורשע). דרך נוספת לריצוי עונש מאסר, בהתאם להחלטתו של בית המשפט, היא בעבודות שירות, שבמהלכה לן המורשע בביתו, אך חלות עליו הגבלות שונות ועליו לבצע עבודה לתועלת הציבור.

לעתים מתאפשר גם מאסר מנהלי, שבמסגרתו אדם נכלא על-פי צו של בעל סמכות לכך, בלא שהורשע בדין.

עונש מאסר נהוג מראשית האנושות, בצורות שונות. מתרבויות עתיקות ואפלות, שבהן היו כולאים בני אדם לכל חייהם בצינוקים מעופשים ושורצי מחלות, עד לתרבויות מערביות מודרניות, שבהן יש פיקוח הדוק על בתי הכלא והאסירים זוכים למזון, תנאים תברואתיים נאותים, תמיכה נפשית, ועזרה בשיקום חייהם.

מאסר ממלא שלוש מטרות: הרתעה, נקמה ושיקום. היכולת לכלוא אדם כעונש נועדה למנוע את הסיכוי לביצוע פשעים. לכן, בתי הסוהר הם חלק מהעונש של אנשים שחורגים מהגבולות החוקיים. בתי סוהר גם מגינים על החברה בכך שהם מוציאים ממנה את אותם אנשים שעלולים להוות סיכון לאחרים. לבתי הסוהר יש גם תפקיד שיקומי כאשר במהלך תקופת הכליאה מנסים לשנות את טבעם של הכלואים ובכך להקטין את הסיכוי שהם יפשעו שוב לאחר שישוחררו.

החוק מתיר למערכת בתי הסוהר להחליט על קיצור תקופת המאסר לאסיר שהתנהגותו טובה. כן מתאפשר קיצור תקופת המאסר באמצעות חנינה.