ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| תוכן וסגנון כתיבה |
המדריך לכתיבת ערכים הוא מבוא קצר שמטרתו לסייע לכותבים בוויקיפדיה בכתיבת ערכים אנציקלופדיים.
מטרת מדריך זה אינה ללמד אתכם כיצד כותבים, לשפר את סגנונכם, להעשיר את לשונכם וידיעותיכם, או לחזק את שליטתכם בדקדוק העברי. יעדיו צנועים יותר: להדריך אתכם אל המסלול הנכון לכתיבת ערך אנציקלופדי, ולסייע לכם במידת האפשר לא לסטות ממנו.
המדריך יוצא מנקודת הנחה שהקפדה על מספר כללי עשה ואל תעשה פשוטים, תאפשר לכם לכתוב ערך אנציקלופדי ברמה נאותה, או לכל הפחות ערך שאחרי עריכה ושיפוץ קל יוכל להיות כזה. לכן, גם אם אתם סבורים שיכולת הניסוח שלכם אינה מן המשובחות, או שהידע שלכם בתחום עליו אתם רוצים לכתוב אינו אנציקלופדי - אל נא תאבדו תקווה: אם תעבדו לפי השיטה, השיטה תעבוד בשבילכם והערך שתפיקו יהיה מוצלח.
תוכן עניינים |
איזה ערך אתם רוצים לכתוב?
ההחלטה הראשונה שעליכם לבצע היא איזה ערך אתם רוצים לכתוב. ישנן מספר דרישות יסוד, שאם אינכם יכולים לעמוד בהן, כדאי שתמנעו מכתיבת הערך:
- מקורות: אם עומד לרשותכם רק מקור אחד, ומקור זה אינו גרסת ויקיפדיה אחרת של הערך, אל תכתבו את הערך. התוצאה, כמעט בוודאות, תהיה שלילית. אם המקור הוא אנציקלופדיה אחרת, מקוונת או לא, קרוב לוודאי שבמהלך כתיבת הערך תפרו או תתפתו להפר את זכויות היוצרים של הכותבים. אם המקור הוא ספר או מאמר בעיתון, סביר להניח שהמאמר שתכתבו יפר גם את זכויות היוצרים וגם את כללי הכתיבה מנקודת מבט ניטרלית. לכן, ודאו שעומד לרשותכם ערך של ויקיפדיה אחרת ורצוי גם שניים או שלושה מקורות נוספים. אם עומד לרשותכם רק ערך של ויקיפדיה אחרת, נקטו משנה זהירות בזמן הכתיבה - ייתכן שהערך מכיל טעויות, ובלי יכולת הצלבה עליכם לנקוט גישה מחמירה כלפי פרטים שאמינותם אינה ברורה.
- עניין: כדי לכתוב ערך, גם אם מדובר בתרגום ערך מוויקיפדיה אחרת, עליכם להתעניין בנושא. אחרת, גדולים הסיכויים שתנטשו את כתיבת הערך באמצעה.
- חקר: כדי לכתוב, לתרגם או לערוך ערך, עליכם להתמצא באופן בסיסי בשפה, עולם המושגים וההקשר של הערך. כאשר אתם כותבים (או, לעתים תכופות, מתרגמים) ערך בו אינכם בקיאים, עלול הערך שכתבתם לכלול טעויות. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכלול טעויות, שיציגו את הערך באופן משונה ויערערו את אמינותו בעיני הקוראים.
בוויקיפדיה ניתן לכתוב שלושה סוגים של ערכים: ערכים מתורגמים מוויקיפדיה אחרת, עם או בלי תוספות משלכם; ערכים ערוכים, מתוקנים או מורחבים על בסיס ערך קיים; ערכים עצמאיים, שנכתבו כולם על ידיכם.
תרגום ערך
תרגום ערכים המופיעים בגרסאות ויקיפדיה אחרות הוא אחת התרומות הנפוצות והחשובות להרחבת ויקיפדיה העברית.
כאשר אתם מתרגמים ערך קיים בוויקיפדיה אחרת, חלק ניכר מבעיות החקר והמבנה כבר באו על פתרונן, כיוון שאתם יכולים להישען על תכנים קיימים ומבנה קיים. למרות זאת, חובה להקפיד על כמה כללי בסיס, שימנעו מכם ליפול למלכודות נפוצות:
- שליטה בשפה: כדי לתרגם ערך מוויקיפדיה אחרת, עליכם לשלוט בשפה ממנה אתם מתרגמים ברמה טובה מאוד. אם שליטתכם בשפת המקור אינה ברמת שפת אם, יש לקרוא את המאמר המתורגם פעם נוספת לפני שליחתו, כדי לאתר שגיאות ונקודות שבהן הטקסט המתורגם אינו הגיוני.
- מבנה משפט: שוני מרכזי בין עברית לרוב השפות הלטיניות הוא במבנה המשפט. לרוב, גם מתרגם בעל ידע טוב בשפת המקור ובשפה אליה הוא מתרגם עתיד להיכשל מפעם לפעם בתרגום מילולי מדי, הנושא עמו את מבנה המשפט המקורי. התוצאה, בדרך כלל, לא נעימה לעין וקשה לקריאה.
- תעתיק נכון: אחד המכשולים הבולטים עבור מתרגם הוא יצירת תעתיק נכון של שמות אנשים, מקומות, עצמים, מושגים, וכדומה. לפרטים נוספים על כתיבה בתעתיק נכון, ראו המאמר כללי תעתיק. בדרך כלל, ניתן להימנע מרוב שגיאות התעתיק באמצעות הקלקה על הקישור הנלווה כדי לעיין בערך המפנה.
- מרבה קישורים, מרבה דאגה: לא כל קישור בגרסה המקורית של הערך ראוי לקישור גם בערך המתורגם. זכרו את הכלל: קישורים לערכים קיימים ניתן להוסיף בכל עת, ערכים "אדומים" (קישור ריק) נוטים להישאר אדומים לנצח.
- לא רק אנגלית: שגיאה נפוצה ביותר אצל כותבים בוויקיפדיה (ולא רק המתחילים מביניהם!) היא הסתמכות יתר על ערכים בוויקיפדיה האנגלית. לעתים, מגיעה ההסתמכות עד כדי הנחה שרק הערך האנגלי ראוי להתייחסות או הפנייה. פעמים רבות, מובילה הטיה תרבותית זו שלנו לשגיאות קשות. שלוש בעיות עיקריות כרוכות בהסתמכות יתר זו:
- תעתיק שגוי: השפה האנגלית ידועה בנטייתה לשנות ולסרס שמות. "הירונימוס" הופך ל"ג'רום", "סטרבוניוס" ו"הומרוס" ל"סטרבו" ו"הומר" וזוועות נוספות מסוג זה. אם השם אינו של אדם ממוצא אנגלו-סקסי, בדקו את התעתיק באמצעות הפניה או על–פי התעתיק בוויקיפדיה הגרמנית.
- הטיה תרבותית: לאמריקנים, אנגלים, אירים או אוסטרלים עניינים משלהם, המעסיקים אותם עד כלות, אך אינם ראויים בהכרח להשתלב בערך בוויקיפדיה העברית. ככלל, בערך שאינו קשור ישירות לארצות–הברית או בריטניה, למשל, כל הערה, השוואה, הפנייה, או התייחסות לארצות הברית, השפה האנגלית, בית המלוכה האנגלי, וכו' צריכה להיות מושמטת.
- מבנה לקוי: ערכי ויקיפדיה האנגלית נכתבים על–ידי חובבים, ממש כמו ערכי ויקיפדיה העברית. נוסף על–כך, בוויקיפדיה האנגלית נהוגה מדיניות עריכה והתמודדות עם "מלחמות עריכה" באמצעות הוספת הבהרות, פירושים והסתייגויות שרובם מיותרים. התוצאה, לרוב, היא מבנה ערך מאולתר ולקוי. התייחסו למבנה הערך המקורי כ"המלצת הגשה" ותו לא.
- נכון פוליטית: בהתאם לרוח הזמן, נוטה ויקיפדיה האנגלית להיות נכונה פוליטית. כדאי לאתר נטיות אלו כאשר הנכון פוליטית אינו נכון עובדתית ולהימנע מכך.
דוגמה לבעיות תרגום
דוגמה קטנה של תרגום קטע מוויקיפדיה אנגלית תוכל לסייע בביאור הבעיות הכרוכות בתרגום הנצמד למקור כתורה מסיני. להלן קטע מוויקיפדיה האנגלית העוסק במאו (הקטע תוקן בינתיים):
מקור:
Early life
The eldest son of four children of a moderately prosperous peasant farmer, Mao Zedong was born in the village of Shaoshan in Xiangtan county (湘潭縣), Hunan province. His ancestors had migrated from Jiangxi province during the Ming Dynasty and had pursued farming for generations.
תרגום:
- חיים מוקדמים
- מאו היה הילד הבכור מבין ארבעה ילדים של איכר אמיד, ונולד בכפר שאושן במחוז הונאן. אבותיו הגירו ממחוז אחד בתקופת שושלת המינג, ועסקו בחקלאות במשך דורות רבים.
בעיות:
הפח העיקרי אליו נופל המתרגם כאן הוא הליכה צמודה מדי בעקבות התוכן ומבנה המשפט המקורי. הכותרת "חיים מוקדמים" היא תרגום מילולי של הביטוי "early life", שנכון היה יותר לתרגמו כ"שנותיו הראשונות" או "ילדות ונעורים". זו שגיאה המעניקה לכל החלק תחושה עילגת במקצת.
הצמידות למבנה המשפט המקורי מולידה עיוות חמור עוד יותר. בנוסח המקורי מגיעה העובדה הראשונית ביחס למאו ("נולד") רק באמצע המשפט הראשון, אחרי חלק מקדים העוסק בהוריו של מאו. באנגלית, מבנה כזה אינו מומלץ אך אפשרי. בעברית, נוצר כאן משפט בלתי אפשרי: "מאו היה... ונולד..."
מקור:
During the 1911 Revolution he served in the Hunan provincial army. In the 1910s, Mao returned to school, where he became an advocate of physical fitness and collective action.
....
Instead of going abroad which was the path of many of his radical compatriots, Mao spent the early 1920s traveling in China, and finally returned to Hunan, where he took the lead in promoting collective action and labor rights.
תרגום:
- בזמן מהפכת 1911 הוא שירת בצבא המחוזי של הונאן. לאחר המהפכה הוא חזר לבית הספר, שם הוא פעל למען כושר גופני ופעולה קולקטיווית.
- ...
- במקום לצאת לחו"ל כמו רבים מחבריו הרדיקלים, מאו נשאר בשנות ה-20 כשהוא נוסע ברחבי סין, ולבסוף שב להונאן, שם הוא עמד בראש ביזימת פעולה קולקטיווית וזכויות עובדים.
בעיות:
הבעיות שניכרו בתרגום המשפטים הקודמים חוזרות גם כאן. התרגום המילולי מוליד צירופים תמוהים כמו "עמד בראש ביזימת" או "פעל למען כושר גופני". כדאי לשים לב במיוחד לשימוש במילה "הוא" כתרגום ל-"he" ו"שם" כתרגום ל-"where". התרגום נכון, כמובן, אך המילים מיותרות. לדוגמה, תרגום מתוקן קלות:
- בזמן מהפכת 1911 שירת מאו בצבא המחוזי של הונאן. לאחר המהפכה שב ללימודיו והפך חסיד של פעילות גופנית וקולקטיביזם
- ...
- בתחילת שנות העשרים, במקום לצאת לחו"ל כרבים מעמיתיו הרדיקלים, נסע מאו ברחבי סין ולבסוף שב להונאן, והוביל שם את הפעילות לקידום קולקטיביזם וזכויות עובדים.
תוספות לערך מתורגם
פעמים רבות, ניתן להוסיף רבות לערך מתורגם באמצעות "מחקר סביבתי" זריז, שיוכל להעמיק את הידע המוצע בערך המקורי, להרחיבו ולבארו. ראו לדוגמה את המשפט הבדיוני הבא:
- אחרי רפורמת הפרמזן ב-711 דיכא קרל קשקבל את מרד איכרי גורגונזולה והביס בשנת 713 את גייסות הפרומאז' והמסקרפונה של אמנטל על גבול מוצרלה.
עבורכם, כמתרגמי הערך, המשפט נשמע בהיר לחלוטין. עבור הקורא, הוא יישמע כמו חידון גבינות. עיון בערכים המפנים יוכל לאפשר לכם להרחיב ולהעמיק את הערך בקלות, באמצעות עובדות יסוד מבהירות. לדוגמה:
- אחרי רפורמת הפרמזן משנת 711, שאסרה על הפקת גבינה, דיכא קרל קשקבל את מרד איכרי גורגונזולה, מחוז הגבינה העיקרי במדינה. לאחר מכן, הביס קשקבל בשנת 713 את צבא יבואניות הגבינה המתמרדות של פרומאז' ואמנטל על גבול מוצרלה, המחוז השכן לגורגונזולה.
המשפט נותר מורכב, אך עתה יכול הקורא לענות בעצמו על השאלה מדוע מרדו איכרי גורגונזולה ומדוע נאלץ קשקבל להתעמת עם צבאות פרומאז' ואמנטל ואפילו מדוע נערך העימות היכן שנערך.
כללי זהב לתרגום
ישנם מספר כללים לתרגום טוב של ערך ויקיפדיה:
- קראו, ורק אז תרגמו: קראו את הערך כולו ואחר כך קראו פסקה שלמה לפני שאתם מתחילים לתרגם אותה.
- תרגמו כפרפרזה: במקום לתרגם ישירות, תרגמו כפרפרזה. התוצאה תהיה תמיד טובה יותר מתרגום תוך כדי קריאה.
- לא מבינים, לא מתרגמים: אם אינכם מבינים דבר מה, אל תתרגמו.
- סננו שגיאות מובהקות: תרגום חפוז מביא לשיבוץ תרגומיזמים כמו "כ" (שמשמעותו "כמו"), "שם", "אשר", "הוא", "היא", "כאשר", "מה", "הינו", וכדומה. כמעט תמיד אפשר להשמיטם.
- עמדו על משמר התעתיק: אל תשכחו שהאנגלית מסרסת.
עריכת ערכים קיימים
עריכת ערכים קיימים היא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה פי כמה מיצירת ערך משלכם: היא דורשת מכם להכיר היטב את הנושא, להיות בעלי שפה רהוטה ושוטפת, להכיר את ויקיפדיה העברית ומבנהּ, ורצוי גם בעלי ניסיון כלשהו בעריכה.
ישנם שני סוגי עריכה שאתם יכולים לבצע:
- עריכה לשונית: עריכת נוסח הערך כדי לשפרו, להבהיר נקודות סתומות בגלל ניסוח לקוי, לסלק מפגעי-לשון, וכן הלאה. אם אין לכם ניסיון קודם בעריכה, הימנעו מביצוע עריכה לשונית, כיוון שסביר להניח שתגרמו יותר נזק מתועלת. לפרטים נוספים על עריכה לשונית, ראו המדריך לעריכה סגנונית ולשונית.
- עריכה טכנית: הוספת קישורים חיצוניים, הרחבות קלות, קישור לקטגוריות, וכן הלאה. כדי לבצע עריכה טכנית, רצוי שתהיה לכם היכרות טובה עם ויקיפדיה, או לכל הפחות עם מבנה הקטגוריות והערכים בהקשר שבו נמצא הערך. לדוגמה, אם אתם עורכים את הערך עורב המזרע, כדאי להכיר את המיון המדעי של בעלי חיים, הקטגוריות בנושא, והנהלים השוררים בין כותבי ערכים על ציפורי שיר. לפרטים נוספים על עריכה טכנית, ראו המדריך לעריכה טכנית
סוג שלישי של עריכה הוא עריכה מבנית, כלומר, עריכת מבנהו ותוכנו של ערך, כדי לתקן שגיאות בסדר העניינים בתוכו ולצמצם או להרחיב חלקים מסוימים. סוג כזה של עריכה קרוב מאוד באופיו לכתיבת ערך עצמאי והמדריך ייגע בו להלן.
כתיבת ערכים
כתיבת ערכים עצמאית היא התרומה החשובה והמשמעותית ביותר שאתם יכולים להעניק לויקיפדיה. נוסף על–כך, גם אם אינכם חשים כי אתם מסוגלים לכתוב ערך עצמאי או מעדיפים לתרגם או לערוך ערכים, חשוב שתבינו כיצד נבנה ערך מבחינה טכנית ותכנית, כדי שתוכלו לתרגם ולערוך ערך אחר באופן מוצלח.
כיצד ניגשים לכתיבת ערך
כתיבת ערך אנציקלופדי היא בראש ובראשונה כתיבה טכנית. היא אינה דורשת השראה מיוחדת או אפילו כשרון כתיבה מיוחד. היא דורשת, עם זאת, יכולת לעבוד באופן מדויק בהתאם למערכת כללים מוגדרת ולשלב את הידע בתוך תבנית מסוימת. במלים פשוטות: בכתיבת ערך אנציקלופדי הידע מותאם לתבנית, לא להפך.
מה צריך הערך לכלול
כל ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה צריך לענות בראש ובראשונה על חמשת המ"מים: מתי, מהיכן, מי, מה ומדוע: מתי מתרחשים הדברים עליהם מדובר בערך, היכן הם מתרחשים, מי מעורב בהתרחשות, מה מתרחש, ומדוע הדברים מתרחשים. הסיבה לכך שכל ערך חייב לענות על שאלות אלו נעוצה באופן שבו בני אדם חושבים ומרגישים. ערכים הם תיאור מסוים של המציאות או רעיונות ותפישות הקשורות בה. עבור בני אדם, הקישור לדבר מה קונקרטי: זמן, מקום, אדם והאינטראקציה ביניהם הוא דבר חיוני כדי שניתן יהיה להבין ולהפיק תועלת מקריאת הערך.
- מתי: בערכים העוסקים באישים, אירועים, מקומות, וכדומה יש להגדיר את מסגרת הזמן בה מתרחשים הדברים. לדוגמה, בערך על אישיות יצוין מתי היא חיה, לגבי אירוע יצוין מתי הוא התרחש, לגבי מקום מתי הוא הוקם, וכן הלאה. לגבי ערכים על מושגים או עצמים שאינם "מתרחשים" בזמן ספציפי (לדוגמה, ערך על חיה או מושג מתמטי) חשוב להעניק לקורא גם מסגרת זמן. עורב המזרע, לדוגמה, הופיע על פני כדור הארץ בנקודה מסוימת בזמן ושכיחותו בארץ ובעולם עלתה או ירדה במהלך המאה האחרונה. יש לציין עובדות אלו. מושג מתמטי, במטבע דומה, אינו מתרחש בחלל ריק: מישהו המציא אותו בזמן מסוים ובהקשר מסוים, הוא הפך מקובל יותר או פחות בנקודה מסוימת, הוא חלק מתפישות שהתפתחו בתקופה מסוימת, וכן הלאה.
- היכן: ממש כמו שכל ערך מתרחש או מתייחס לזמן מסוים, כך הוא גם מתייחס למקום מסוים. דבר זה ברור מאליו כאשר מדברים על אנשים, מקומות או אירועים, אך בדיוק כמו שאלת הזמן, הוא חשוב לא פחות גם לגבי מושגים קונקרטיים ומופשטים.
- מי: כל ערך חייב להיות קשור לאדם מסוים, לקבוצת אנשים או אזור מסוים בו חיים אנשים ולספר לנו משהו עליהם. הסיפור יכול להיות שלדי ותמציתי (לדוגמה, התפוצה של ציפור מסוימת עלתה או ירדה באזור מסוים, הציפור מופיעה במיתולוגיה ומסמלת משהו, וכן הלאה), אך הוא חייב להתקיים באופן כלשהו בערך מוצלח.
- מה: בהמשך לשאלה מתי קרה דבר מסוים, היכן ומי היה מעורב במעשה, כל ערך חייב לענות על השאלה המתבקשת מה קרה.
- מדוע: זו השאלה הקריטית ההופכת כל ערך מצירוף סתמי של עובדות ואירועים, לערך אנציקלופדי. לא די שנדע מה קרה מתי, היכן ועל–ידי מי—ערך טוב חייב לספק לנו מפתחות להבנת השאלה מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו.
מבנה הערך
לערך אנציקלופדי יש מבנה אחיד למדי, החייב לחזור בכל ערך, לבד ממקרים חריגים מיוחדים. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקורא מידע, ולעשות זאת באופן שהקורא יוכל להפיק את המידע מהערך. מאחר והקורא, כמוכם, הוא בן אנוש, הערך חייב להיות מותאם לאופן, לקצב ולמתכונת בה בני אדם רגילים לתפוש דברים. במלים פשוטות: ערך אנציקלופדי חייב להבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. להציב בפני הקורא שאלה מסקרנת, ולנסות לענות עליה במסגרת הערך.
כל ערך צריך לכלול שלושה חלקים: פתיח, חלק אמצעי וסיום. שלושתם הכרחיים וחייבים להימצא בכל ערך.
פתיח
הפתיח הוא החלק החשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ"מים ולהבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע החשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה הששית, הנסתרת - מה חשיבותו של הערך? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה הספר או המחזה מאלפי ספרים אחרים היוצאים לאור מדי שנה? מדוע טרח הכותב על הערך, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקורא. הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה ("חשיבותה של רפורמת הפרמזן בכך שהביאה למרד איכרי גורגונזולה") - אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהערך באמת לא ראוי להיכתב.
תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקורא את הדברים החשובים ביותר בערך באופן תמציתי.
קחו לדוגמה את הפסקה הפותחת בערך מאו בוויקיפדיה:
- מאו צה-דונג (26 בדצמבר 1893 – 9 בדצמבר 1976) (שמו בסינית מסורתית: 毛澤東) היה שליטה הרודני של סין בין השנים 1949-1976. בתפקידו כיושב ראש המועצה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית משנת 1943 ואילך, היה גורם מרכזי בעליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון בסין אחרי מלחמת האזרחים הסינית ונחשב אבי "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית פיתוח שגרמה למותם ברעב של עשרות מליוני סינים.
הפתיח מעניק לנו באופן מסודר את התשובה לשאלות המתבקשות: מי (מאו), מתי (שנות חייו, ממתי שרת בתפקיד מסוים), היכן (סין), מה (מה היה תפקידו, מה עשה שמצדיק כתיבת ערך אנציקלופדי העוסק בו) ומעניק לנו רמז מסקרן לגבי ההמשך לשאלה "מדוע"—היינו, הקשר בין תכנית הפיתוח למותם ברעב של עשרות מליוני סינים.
חלק אמצעי
אחרי הפתיח, המשמש כמתאבן עבור הקורא לקריאת הערך, צריך לבוא תוכן הערך עצמו או, אם תרצו, סיפור המעשה. גם לאופן בניית הערך יש כללים, שיוסברו להלן בחלק העוסק באופן כתיבת הערך בפועל.
סיום
לכל ערך צריך להיות סיום, שיבהיר לקורא כי כאן מסתיים סיפור המעשה של הערך. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע, השלכות של רעיון, וכדומה) ואפילו שרידי (לדוגמה, הפנייה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף).
כיצד לכתוב את הערך
בכתיבת ערך אנציקלופדי כדאי ללכת באופן שיטתי בהתאם לשלבים מוגדרים. כותבים מנוסים יכולים לדלג על שלב מסוים או לבצע את השלבים בסדר שונה, אך התוצאה הסופית היא בדרך כלל טובה פחות מאשר אילו פסעו במשעול המותווה מראש.
לימוד וחקר
לפני שאתם מתחילים לכתוב, למדו על הנושא עליו אתם מתכוונים לכתוב. שאלו את עצמכם האם אתם מכירים את התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הערך, המיליה המחקרי, הסביבה ההגותית, רוח הזמן, המדינה, וכו'. אינכם צריכים להחזיק בידע ברמת דוקטורט כדי לכתוב על נושא מסוים, אך רצוי שתדעו לכל הפחות "מי נגד מי".
התוויית המבנה
התוויית המבנה היא החלק החשוב ביותר בכתיבת ערך והיא כוללת, בראש ובראשונה, את קביעת סדר הדברים: מה יבוא אחרי מה. זו המשימה שרוב הכותבים, מתחילים כמנוסים, נוטים להיכשל בה, אך למעשה אין סיבה: יש מתכון פשוט ומוצלח כדי לבצע זאת. בכל ערך, יש ללכת תמיד מן המוקדם למאוחר, מן החשוב לשולי, מן הכלל אל הפרט, מן הגדול אל הקטן, ומן החוץ אל הפנים.
לדוגמה, אם הערך עוסק באדם, מבנה הערך יכול להיצמד לקורות חייו, מלידה ועד מוות (מוקדם למאוחר). אם מדובר בקרב חשוב, יש לתאר קודם כל את הרקע לו, אחר כך את הקרב, תוצאותיו ואת ההשלכות על המדינות, הצבאות, והאנשים שעמדו בראש הצבאות. אם מדובר במוסד, יש לתאר מתי נוסד, איך עלה לגדולה ואיך דעכה חשיבותו (או נותרה בעינה), אחר כך את השלכותיו העיקריות, ולבסוף את הזוטות, אם יש בהן צורך.
דרך טובה לדעת אם המבנה שיצרתם מוצלח, היא לשאול את עצמכם לגבי כל שלב בפיתוח המבנה האם הוא מוביל באופן טבעי לשלב הבא אחריו. לדוגמה, קחו את המבנה הבא של ערך על הדמות הפיקטיבית קרל קשקבל
- פתיח
- יצירתו המרכזית
- קורות חייו
- השלכת יצירתו המרכזית
- משפחתו
- עבודות נוספות
ברור למדי כי החלקים אינם "מובילים" זה אל זה. מי שקורא על יצירתו המרכזית אינו שואל את עצמו היכן נולד מר קשקבל אלא מה היו השלכות יצירתו, אך אינו בא על סיפוקו. מבנה חלופי היה מספק לנו תוצאה טובה בהרבה:
- פתיח
- קורות חייו (עם אזכור לעבודותיו העיקריות ושילוב תיאור משפחתו)
- יצירתו המרכזית
- השלכות יצירתו המרכזית
- עבודות נוספות
מילוי החסר
מילוי החסר הוא מילוי החסר: השלמת המידע שהותווה בראשי הפרקים בשלב התוויית המבנה. בשלב זה, תוכלו לעמוד על טיבו של המבנה שלכם, ובאיזו מידה הוא עובד. כל פסקה בערך שלכם צריכה להבנות כמו סיפור ממוזער: היא צריכה להיפתח בשאלה מרומזת (אף פעם לא ישירה!) והמשפט האחרון בפסקה צריך לענות על השאלה ולהוביל באופן טבעי לפסקה הבאה. לדוגמה:
- קרל קשקבל החל את לימודיו במכללת הגבנ"צ בשנת 1911 (כאן שואל הקורא: ומה הוא למד?) והתמחה בהליכי הקממבר והגורגונזולה (מה קרה אחר כך?)
- עם סיום לימודיו, כבש את איטליה (מה הוא עשה אתה?) והפך אותה לפרובינקית הגבינה העיקרית של נוער הגבעות, דבר שהחליש מאוד את מעמד הפרומעז במדינה (ומה קרה בעקבות זאת?).
- שנתיים מאוחר יותר מרדו חיילים מגדודי הפרומעז ושרפו את מכללת הגבנ"צ עד עפר (מה הייתה תגובתו של קשקבל?). קשקבל שלח שני לגיונות לדיכוי המרידה, אך אחרי כישלון בקרב גאודה נאלץ להגיע לפשרה עם שבט הפרומעז.
לרוב, ישנן שתי בעיות טיפוסיות שכל כותב ערך נתקל בהן לפחות פעם אחת בכל ערך:
- פתיחות התנצלות: הן פתיחות פסקה המתנצלות על מבנה לקוי של הערך ומנסות לתקן את המבנה באמצעות ההתנצלות. דוגמאות טיפוסיות לפתיחות כאלו הן פתיחות פסקה בביטויים כמו: "אך מדוע...", "נשאלת השאלה", "עולה התהייה", "כמו כן", "למרות זאת", "עם זאת", "אחר כך", "חשוב להזכיר", "יש לציין", "כפי שראינו", "כפי שצוין לעיל", "כך התברר/הסתבר/מוכח/וכו'". הבעיה העיקרית עם פתיחות התנצלות היא שהן מיותרות: הן חושפות את מבנה הכתיבה שלכם שלא לצורך ומנסות לעורר שאלות או לענות על שאלות שהקורא היה אמור לשאול באופן טבעי.
- זנבות: משפטים שאינם מקושרים לפסקה שלפניהם או אחריהם ונותרו מיותמים. הכותב הותיר אותם אחריו משום שסבר שהם חשובים, אך לא הצליח לקשר אותם לתוכן הערך.
דוגמה טיפוסית לבעיות התנצלות וזנבות:
- הפרלמנט במדינת פרמזן דן בחוקים ואישר אותם בהצבעה, ואחר כך היה המלך במדינה יכול להחליט אם לאשר או לדחות את החוקים. בזמן הרפורמות של קרל קשקבל בוטלה זכות הוטו של המלך.
- הפרלמנט התכנס כל שבוע ואחרי הרפורמות פעמיים בשבוע.
- חשוב לציין כי בפרלמנט ישבו רק נציגים מהאליטה התנובתית ולשטראוסים היה אסור לשבת בו.
זנבות והתנצלויות כאלו אפשר לסלק על נקלה באמצעות בניית הפסקה באופן נכון יותר:
- בכינוסו השבועי דן הפרלמנט במדינת פרמזן בחוקים ואישר אותם בהצבעה. אחר כך היה המלך במדינה יכול להחליט אם לאשר או לדחות את החוקים. קרל קשקבל כונן בשנת 1911 רפורמות ששינו את אופיו של הפרלמנט. קשקבל ביטל את זכות המלך לווטו, התיר כניסת השטראוסים לפרלמנט, והגדיל את מספר הישיבות השבועיות של הפרלמנט לשתיים.
כתיבת הפתיח
את הפתיח לערך יש לכתוב רק אחרי כתיבת הערך כולו. הסיבה לכך פשוטה: פעמים רבות, כאשר אתם מתחילים לבנות ערך ולמלא את תוכנו, אינכם יודעים לאן בדיוק יוליך אתכם הערך. ייתכן מאוד שתגלו עובדות חדשות ומפתיעות שיחייבו אתכם לשכתב את הפתיח כך שישקף אותן, או שהדגשים בערך ישתנו. הפתיח, מאחר והוא מהווה גם פתיחה וגם מעין סיכום מראש של הערך, יצטרך להשתנות תמידית כדי לשקף את השינויים. כתיבתו אחרי השלמת כתיבת הערך תחסוך לכם את הצורך בעבודת שכתוב מיותר.
עריכת הערך
בתום כתיבת הערך עליו לעבור עריכה, הכוללת שלושה שלבים עיקריים:
- עריכה עניינית: בחינת תוכנו של הערך, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.
- עריכה לשונית: קריאה נוספת של הערך ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הערך עריכה והמדריך לענייני סגנון ולשון.
- עריכה טכנית: הוספת קישורים לויקיפדיות אחרות, מיון לקטגוריות, שיפוץ קישורים פנימיים, וכדומה. ראו המדריך לעריכה טכנית.
