מהפכת הארזים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהפכת הארזים הוא השם הנפוץ ביותר לשרשרת ההפגנות והפעילות האזרחית שהתרחשה בלבנון (בעיקר בביירות) כתוצאה מרצח רפיק חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, בתאריך ה-14 בפברואר, 2005.
המטרה הראשית של הפעילים המקוריים הייתה הוצאת הכוחות הסורים מלבנון, התחלת חקירה בינלאומית לבדיקת רצח ראש הממשלה חרירי, התפטרותם של פקידי הבטחון וארגון בחירות פרלמנטריות חופשיות. המפגינים דרשו את סופה של השפעת סוריה על הפוליטיקה הלבנונית בה שלטה למעשה מאז חתימת הסכם טאיף ב־1989.
הפגנות אלו זכו לתמיכה בינלאומית רחבה בהתבסס על החלטת מועצת הביטחון מספר 1559 (שהתקבלה בסוף 2004) אשר תבעה מסוריה את מימוש הדרישות אותן הביעו המפגינים.
במהלך תקופת הגל הראשון של ההפגנות, סוריה החזיקה בכוח של בערך 14,000 חיילים וסוכני ביון בלבנון. בעקבות ההפגנות, הכוח הסורי הוסג לחלוטין אל מחוץ למדינה, בתאריך ה-27 באפריל, 2005. הממשלה הפרו-סורית הודחה גם היא, אירוע שהשלים את מטרתה העיקרית של המהפכה.
