מוזיקה פופולרית ברזילאית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"מוזיקה פופולרית ברזילאית" (פורטוגזית: Música Popular Brasileira ובראשי תיבות MPB) הוא ז'אנר מוזיקלי המשלב סגנונות מוזיקליים עירוניים מקומיים מסורתיים כמו סמבה, סמבה-קנסאו ושוֹרוֹ, עם השפעות מוזיקליות עכשוויות יותר כמו פופ ורוק. מהות הז'אנר רחבה אפוא יותר מסך שלוש המלים המרכיבות את שמו.
ה-MPB, כסגנון מוזיקלי, נולד בשנות ה-60 של המאה העשרים, לאחר פריצתה של הבוסה נובה. יוצרי ה-MPB וקהלו היו ברובם סטודנטים או קשורים לחוגי האינטלקטואלים, וכך קיבל הזרם את הכינוי "מוזיקה של אוניברסיטה". הסגנון החדש נולד מתוך ניסיון ליצור מוזיקה ברזילאית "לאומית", ולפיכך נטה להחיות סגנונות מסורתיים יותר. הוא זכה להצלחה לא מבוטלת באותה עת, גם בזכות כמה פסטיבלי מוזיקה טלוויזיוניים. ה-MPB המוקדם שאל יסודות מן הבוסה נובה ולעתים קרובות ביטא ביקורת מוסווית על אי-הצדק החברתי והדיכוי מצד הדיקטטורה, שכן הוא התבסס על קבוצות שהתנגדו למשטר הצבאי, לבעלי הקרקעות הגדולים ולאימפריאליזם. באותו שלב מוקדם התקיימה זיקה הדוקה בין ה-MPB לבין התנועה האמנותית קצרת הימים הידועה בשם טרופיקליה.
האקלים הפוליטי אשר יצר את ה-MPB חדל להתקיים אחרי שנת 1969, אך ראשי התיבות שרדו, על אף שכבר לא הייתה להם משמעות מוגדרת במיוחד. מתנועה מוזיקלית שמאלנית התגלגל ה-MPB היישר ללב העשייה המוזיקלית בברזיל. לדעת אחדים, המונח מאפיין עדיין איכות מסוימת, גם אם חמקמקה, במוזיקה המודרנית של ברזיל. לדעת אחרים, ה-MPB הוא עתה סוגים שונים של מוזיקת אמצע הדרך, שאין ביניהם כל מכנה משותף מוזיקלי לבד מכך שהקהל שלהם הוא ממעמד הביניים.
