מורין סטייפלטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לואיס מורין סטייפלטון (21 ביוני 1925 - 13 במרץ 2006) (Maureen Stapleton) היא שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה, זוכת פרס האוסקר, הטוני והאמי. נכנסה להיכל התהילה של התיאטרון האמריקאי.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 חייה המוקדמים 2 קריירה 2.1 תיאטרון 2.2 קולנוע 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] חייה המוקדמים

היא נולדה בטרוי, ניו יורק להורים קתולים אירים-אמריקנים. היא החלה לשחק בתיאטרון בתום לימודיה התיכוניים, וקיבלה שבחים על הופעותיה הקומיות והדרמטיות גם יחד. היא עברה לניו יורק, שם עבדה כדוגמנית כדי לשלם את שכר הדירה. היא סיפרה כי ההתאהבות שלה בשחקן ג'ואל מק'רי העלה את הרעיון להכנס לעולם המשחק. הופעת הבכורה שלה בברודווי היה בהצגה "The Playboy of the Western World" ב-1946.

[עריכה] קריירה

[עריכה] תיאטרון

ב-1951 זכתה סטייפלטון בפרס הטוני כשחקנית משנה במחזה, על ההצגה "השושנה המקועקעת" מאת טנסי ויליאמס, שזכה גם בפרס ההצגה הטובה ביותר (Best Play), אולם בגרסה הקולנועית למחזה, הופיעה אנה מניאני, עליו זכתה בפרס האוסקר. היא שיחקה בשלוש הצגות נוספות מאת ויליאמס, ובניהן "אורפאוס בשאול" ו"צעצועים בעליית הגג", עליו קיבלה מועמדות לפרס הטוני. ב-1971 כיכבה בהצגה "The Gingerbread Lady" שניל סיימון כתב במיוחד עבורה. על תפקידה זה היא זכתה בפרס טוני שני, הפעם כשחקנית ראשית. ב-1981 קיבלה מועמדות נוספת לפרס הטוני על תפקידה בהצגה "השועלים הקטנים", בו כיכבה לצד אליזבת טיילור, שהייתה ההעלאה מחודשת למחזה משנת 1939.

[עריכה] קולנוע

על תפקידה הראשון בסרט קולנוע קיבלה מועמדות לפרס האוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר. היה זה על הסרט האפל "גברת לב שבור" (1958), בו כיכבו מונטגומרי קליפט ואליזבת טיילור. אחר כך כיכבה בשלושה סרטים מוקדמים של סידני לומט ובעיבוד הקולנועי למחזה של ניל סיימון "סוויטת פלאזה", בו כיכבה גם על הבמה. תפקיד זה הביא לה מועמדות לפרס גלובוס הזהב כשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא קיבלה שלוש מועמדויות נוספות לפרס האוסקר, כולן כשחקנית המשנה: על סרט האסונות "נמל תעופה" (1970), בו כיכב ברט לנקסטר, הדרמה "רגשות" (1978), שביים וודי אלן, ועל הסאגה "אדומים" (1978), שביים וורן בייטי, בו גם זכתה.

לאורך רוב הקריירה שלה הופיעה סטייפלטון בסרטי טלוויזיה, בניהן ל"כל אנשי המלך" (1958) (מועמדות לפרס האמי), "Among the Paths to Eden (פרס האמי 1968), "Queen of the Stardust Ballroom", משנת 1975, "חתולה על גג פח לוהט" (1976), בו גילמה את האם, "המפגש" (1977) (מועמדות לאמי, שחקנית ראשית) ו"Miss Rose White" מנת 1992, לצד מקסימיליאן של.

בשנות השמונים והתשעים כיכבה בכמה קומדיות הוליוודיות מצליחות: "ג'וני המסוכן", לצד מייקל קיטון, "קוקון" (1985), שביים רון הווארד, והמשכו, שלוש שנים אחר כך, "מכרה הכסף", לצד טום הנקס ו"מכורים לאהבה", לצד מג ראיין. כמו כן הופיעה בדרמות "צביטה בלב", לצד ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ ו"שאלה של שפיות", לצד ברברה סטרייסנד.

היא נפטרה בביתה במרץ 2006, בגיל 80, מCOPD, לאחר שסבלה שנים רבות מחרדות ואלכוהוליזם, והייתה מעשנת כבדה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מורין סטייפלטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הקודם: 1980 - מרי סטינבורגן ("מלווין והווארד")

זוכת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1981 - מורין סטייפלטון ("אדומים (סרט)")

הבא: 1982 - ג'סיקה לאנג ("טוטסי")