מחוז צ'יטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||
שפה רשמית | רוסית | ||
מושל | רביל גניאטולין Равиль Гениатулин | ||
עיר הבירה | צ'יטה | ||
העיר הגדולה ביותר | |||
שטח - סה"כ - % מים |
431,500 ק"מ² |
||
אוכלוסייה |
1,280,674 בני אדם |
||
אתר אינטרנט | [[1]] |
מחוז צ'יטה (רוסית: Читинская область) הוא אחד מ-87 המחוזות המרכיבים את רוסיה. מחוז צ'יטה נמצא בסיביר והוא גובל בסין ובמונגוליה. מחוז צ'יטה נוסד בשנת 1937. ב-11 במרץ 2007 נערך משאל עם בנושא מיזוג מחוזות צ'יטה ואגינסקויה. 90 אחוז מהמצביעים תמכו באיחוד ושני המחוזות עתידיים להתאחד תחת השם מחוז עבר הבייקל. מחוז צ'יטה כולל 28 נפות ומחוז אוטונומי אחד - המחוז האוטונומי אגינסקי בוריאטסקי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חלוקה אדמיניסטרטיבית
המחוז מחולק ל-28 נפות. החלוקה הנוכחית קיימת משנת 1977 כאשר נוסדה נפת קרסנוקמנסק. כל ראש נפה נבחר בבחירות כלליות. ירידה באוכלוסייה ומחלות אונקולוגיות מאפיינות את כל הנפות.
מחוז צ'יטה | נפות של מחוז צ'יטה | היישוב המרכזי בנפה |
---|---|---|
1 | חילוק | חילוק |
2 | טונגוקוצ'נסקיי (נפה) | ורח-אוסוגלי |
3 | קלרסקי | נוביה צ'רה |
4 | טונגירו-אולקמינסקיי | טופיק |
5 | מוגוצ'נסקיי (נפה) | מוגוצ'ה |
6 | נרצ'נסקו-זאבודסקיי (נפה) | נרצ'נסקיי זאבוד |
7 | קלגנסקיי (נפה) | קלגה |
8 | פריארגונסקיי (נפה) | פריארגונסק |
9 | קרסנוסקמנסקיי (נפה) | קרסנוסקמנסק |
10 | זבייקלסקיי (נפה) | זבייקלסק |
11 | בורזינסקיי (נפה) | בורזיה |
12 | אלכסנדרבו-זאבודסקיי (נפה) | אלכסנדרובסקיי זאבוד |
13 | גזימורו-זאבודסקיי (נפה) | גזימורובסקיי זאבוד |
14 | סרטנסקיי (נפה) | סרטנסק |
15 | צ'רנישבסקיי (נפה) | צ'רנשבסק |
16 | שילקנסקיי (נפה) | שילקה |
17 | שלופוגנסקיי (נפה) | שלופוגינו |
18 | נרצ'ינסקיי (נפה) | נרצ'ינסק |
19 | בלייסקיי (נפה) | בליי |
20 | אולובינינסקיי (נפה) | אולובינינסק |
21 | אונונסקיי (נפה) | ניז'ניי צסוצ'יי |
22 | אקשינסקיי (נפה) | אקשה |
23 | קירינסקיי (נפה) | קירה |
24 | קרסנוצ'יקויסקי (נפה) | קרסניי צ'יקוי |
25 | קרימסקיי (נפה) | קרימסקויה |
26 | אולטובסקיי (נפה) | אולטי |
27 | פטרובסק-זבייקלסקיי (נפה) | פטרובסק-זבייקלסקי |
28 | צ'יטינסקיי (נפה) | צ'יטה |
[עריכה] היסטוריה המחוז
רוסים גילו מכרי כסף ובנו ערים ראשונות שפרחו החל המאה ה-19. עיר מרכזית במחוז עד מחצית המאה ה-19 הייתה נרצ'ינסק לאחר צ'יטה.
לאחר מהפכת אוקטובר ארגן האטמאן גריגורי סמיונוב מרד נגד בולשביקים בתחנת הרכבת ברזובקה. לאחר שלא זכה לתמיכה עזב את זבייקליה למנצ'וריה על מנת להתארגן מחדש. ב-26 באוגוסט 1918 הצליח סמיונוב לכבוש את מחוז צ'יטה מידי הבולשביקים בסיוע חיל המשלוח הצ'כי. ב-9 במאי 1919 הכריז על עצמו סמיון כאטמאן של הקוזאקים הזבייקליים בעיר צ'יטה. הוא לא שלח את חייליו לעזרת האדמירל קולצ'אק ואף ניסה ליצור קשרים טובים עם הקומוניסטים.
ב-4 בינואר 1920 קיבל מאדמירל קולצ'אק את התואר "מושל האזורים הרחוקים של האימפריה הרוסית", אך לא הצליח להתמודד עם הפרטיזנים הקומוניסטיים במחוזו שערכו 3 מבצעים גדולים בתקופה בין אפריל לנובמבר 1920 כדי לכבוש את צ'יטה. בסוף אוקטובר 1920 נאלץ סמיונוב לסגת מצ'יטה. באפריל 1920 הקימו הקומוניסטים את רפובליקת המזרח הרחוק וצ'יטה הפכה לבירתה. בנובמבר 1922 הרפובליקה הוכנסה לתוך ברית המועצות. בשנת 1937 הוקם מחוז צ'יטה.
[עריכה] יהדות זבייקליה
היהודים הראשונים הגיעו יחד עם האסירים הדצמבריסטים, חלקם היו אסירים, ורבים מהם נשארו לגור בסיביר. לאחר שנת 1851, יהודים רבים הגיעו לצ'יטה. היהודים היו פעילים בחייה של העיר, ורבים מהם שימשו בתפקידים חשובים בתעשייה ובמסחר. לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה רוב יהודים עזבו את מקומותם ועברו לסין. כיום נותרו במחוז כמה מאות יהודים.
[עריכה] מסודות השכלה גבוהה
כמעט כל מסודות השכלה גבוהה נמצאים בצ'יטה ביניהם:
חלוקה אדמיניסטרטיבית של הפדרציה הרוסית | ![]() |
||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סובייקטים פדרליים | |||||||||||||
|
|||||||||||||
מחוזות פדרליים | |||||||||||||
מרכזי | המזרח הרחוק | סיביר | הצפון-מערבי | דרומי | אורל | וולגה |