מטבע 10 אגורות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטבע 10 אגורות הוא אחד מסדרת המטבעות של השקל החדש. בנק ישראל, בקטלוג המטבעות שלו, מתאר את צד הנושא של המטבע כ"תעתיק מטבע מתתיהו אנטיגונוס (37 - 40 לפנה"ס) עם מנורת 7 הקנים" [1]. השרטוט אכן דומה מאוד למטבע מתקופת מתתיהו אנטיגונוס (ראו תמונה).
עיצוב צד הנושא של המטבע נעשה כבר בשנת 1984 בידי נתן קרפ, ושימש כצד הנושא של המטבע 100 שקלים (ישנים) [2]. עם החלפת השקל בשקל החדש, בסוף שנת 1985, הועתק העיצוב למטבע של 10 אגורות (0.1 שקל חדש) שהיה שווה בערכו ל-100 שקלים ישנים. במקביל אומץ העיצוב כסמלו של בנק ישראל.
עיצוב צד הנושא של המטבע היה למוקד של סערה ב־13 בדצמבר 1988. במסיבת עיתונאים שערך בז'נבה, טען ראש אש"ף יאסר ערפאת כי המטבע מראה את שאיפות ההתפשטות של ישראל על פני שטחים נרחבים במזרח התיכון. טענתו של ערפאת מתבססת על כך שצד הנושא כולל שרטוט של מנורת שבעת הקנים על גבי צללית ששוליה מזכירים את צורת קו החוף של ארץ ישראל. יאסר ערפאת טען כי הצללית היא מעין מפה של "ישראל הגדולה", והמנורה מסמלת את רצונה של ישראל להשתלט על השטח המתואר במפה.
טענותיו של ערפאת התקבלו בישראל בהפתעה, אולם לא נעשה כל שינוי בעיצוב המטבע בעקבותיהן. בנימין נתניהו, שהיה שגריר ישראל באו"ם, הגיב לטענותיו של ערפאת בהצגת סמל אש"ף, המציג את גבולות המנדט הבריטי תחת הדגל הפלסטיני, וטען כי מסמל זה אפשר ללמוד כי אש"ף מבקש לכונן את המדינה הפלסטינית במקומה של מדינת ישראל. הפרשה נשכחה בישראל בתוך זמן קצר, אולם יש לה עדיין הדים באירופה ובארצות ערב.
