מינאמוטו נו יוריטומו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא דרושה ויקיזציה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מינאמוטו נו יוריטומו (9 במאי 1147 - 9 בפברואר 1199) היה המייסד והשוגון הראשון של שוגונות קאמקורה, אשר שלטה ביפן בין השנים 1199-1192.

[עריכה] צעירותו ותקופת הגלות (1180-1147)

מינאמוטו נו יוריטומו (源 頼朝 Minamoto No Yorimoto) היה הבן השלישי של מינאמוטו נו יושימוטו, היורש של שבט מינאמוטו (סֵייוה גֵנג'י), ואשתו הרשמית, פוֹג'יווארה נו סנֵאוֹרי, שהייתה בת לשבט פוג'יווארה הידוע. יוריטומו נולד בהייאן (הידועה כיום כקיוטו), אז בירת יפן. באותו זמן, סבו של יוריטומו, מינאמוטו נו טאמֵיושי, היה בראש שבט מינאמוטו.

בשנת 1156, חילוקי דעות בחצר הקיסרות הדרדרו ללוחמה פתוחה בתוך הבירה עצמה. הקיסר לשעבר טוֹבָּה, ובנו הקיסר ג-שיראקאווה, תמכו בפוג'יווארה נו טאדטמיצ'י, בנו של הנציב משבט פוג'יווארה, פוג'יווארה נו טאדאזאנה, וכך עשה גם טאירה נו קיומורי , בעוד שהקיסר לשעבר סוּטוֹקוּ תמך בבנו הצעיר יותר של טאדאזאנה, פוג'יווארה נו יורינאגה. מהומות אלה נודעות בשם "מרד הוגִן" או "פרעות הוגן".

משפחת סיווה גנג'י משבט מינאמוטו הייתה מפולגת. מנהיג השבט וסבו של יוריטומו, מינאמוטו נו טאמיושי, צידד בקיסר לשעבר סוטוקו, ואילו בנו, אביו של יוריטומו, מינאמוטו נו יושימוטו, צידד בקיסר לשעבר טובה ובבנו הקיסר גו-שיראקאווה.

בסופו של דבר, ניצחו תומכיו של הקיסר גו-שיראקאווה במלחמה, ובכך הבטיחו את נצחונו של מינאמוטו נו יושימוטו. הקיסר לשעבר סוטוקו הוכנס למעצר בית, ופוג'יווארה נו יורינאגה נפצע אנושות בקרב ולבסוף מת מפצעיו. אפילו מינאמוטו נו טאמיושי, אביו של יושימוטו, הוצא להורג, למרות תחינותיו הרבות של בנו. הקיסר גו-שיראקאווה וטאירה נו קיומורי היו אכזרים, אך מינאמוטו נו יושימוטו מצא עצמו כראש שבט מינאמוטו, ובנו יוריטומו הפך ליורש.

מכיוון שיוריטומו היה נצר למשפחה הקיסרית מצד אביו, ונצר למשפחת פוג'יווארה מצד אימו, הוא קיבל את תוארו הראשון בחצר הקיסרות כמנהל. למרות הכל, בקיוטו, ראש שבט טאירה, טאירה נו קיומורי, וראש שבט מינאמוטו, מינאמוטו נו יושימוטו החלו להתעמת.

טאירה נו קיומורי תמך בקיסר ניג'ו, בנו של גו שיראקאווה. הייתה לקיומורי את תמיכתו של פוג'יווארה נו נוֹבוּיוֹרי. לעומתו, מינאמוטו נו יושימוטו, תמך בקיסר לשעבר גו-שיראקאווה, בבן בריתם הוותיק פוג'יווארה נו טאדאמיצ'י ובמלומד פוג'יווארה נו מיצ'ינורי. זה היה ידוע כ"מרד הֵג'י". בסופו של דבר, שבט מינאמוטו, שלא היה מוכן, הפסיד במלחמה, ושבט טאירה תפס את השליטה על קיוטו.

כתוצאה מהתבוסה, הגבלות קשות הוטלו על שבט מינאמוטו ובעלי בריתם. פוג'יווארה נו מיצ'ינורי ופוג'יווארה נו טאדאמיצ'י הוצאו להורג, בעוד שארמונו של הקיסר לשעבר, גו-שיראקאווה נשרף עד היסוד על ידי שבט טאירה. בינתיים, מינאמוטו נו יושימוטו נמלד מקיוטו כאשר נכנס לשם טאירה בשנת 1160, אך לבסוף נבגד על ידי אחד מנושאי כליו והוצא להורג באוֹוַוארי. באשר ליוריטומו, שכעת עמד בראש שבט מינאמוטו, הוא הוגלה להירוֹגשימה, אי בפרובינציית איזוּ (במישור קאנטו), אשר היה אז תחת שליטת שבט הוג'ו. טאירה נו קיומורי ושבט טאירה היו כעת השליטים הבלתי מעורערים של יפן. יוריטומו לא הוצא להורג עקב תחינותיה של אימו של קיומורי, הגברת איקֵנוֹזוּמי. אחיו למחצה של יוריטומו, מינאטומו נו נוריורי, הוגלה גם הוא, בעוד שמינאמוטו נו יושיצונֵה, עוד אח למחצה, הוכרח לגלח את ראשו ולהצטרף למנזר. כל שאר האחים הוצאו להורג.

יוריטומו גדל בגלות. בשנת 1179, הוא הצטרף לשבט הוג'ו, שהונהג על ידי הוג'ו טוֹקימסקה, על ידי נישואין. הוא נשא לאישה את ביתו של טוקימסה, הוג'ו מאסאקו. בינתיים הוא קיבל ידיעות שוטפות מקיוטו תודות לחברים נאמנים. בקרוב עמדה גלותו הפסיבית של יוריטומו להיגמר.

[עריכה] גיוס שבט מינאמוטו ומלחמת גֶנפֵּיי (1180-1185)

בשנת 1180, הנסיך מוצ'יהיטו, בנו של הקיסר לשעבר גו-שיראקאווה, מושפל על ידי הטאירה עקב מינויו לקיסר של אחיינו, הקיסר אנטוֹקוּ (חצי טאירה בעצמו), קרא בהכרזה לאומית בכל יפן לבני שבט מינאמוטו למרוד בשבט טאירה. יוריטומו החליט לקחת בזה חלק, בייחוד לאחר שהיחסים בין טאירה למינאמוטו הידרדרו לאחר מותם של מינאמוטו נו יורימאסה ומוצ'יהיטו עצמו. יוריטומו מיקם עצמו בתור היורש החוקי של שבט מינאמוטו, ובעזרת סיוע כלכלי משבט ההוג'ו, משפחת של אשתו, הוא הקים לעצמו בירה בעיר קאמקורה, אשר במזרח. לא כל אנשי מינאמוטו ראו ביוריטומו כיורש חוקי. דודו, מינאמוטו נו יוקיה, ובן דודו, מינאמוטו נו יושינאקה, קשרו נגדו קשר.

בשנת 1180, הובס יוריטומו באישיבאשיאמה, הקרב הגדול הראשון שלו. אך את שנותיו הראשונות כמצביא מורד בילה יוריטומו בחיזוק עמדו ומעמדו אצל הלוחמים האצילים במישור קאנטו, אשר קיבלו את סמכותו בשלווה.

בין השנים 1181-1183, הפסקת אש עם חצר המלכות הקיסרי, שהיה טאירה ברובו, נתן ליוריטומו מספיק זמן לבנות בסיס אזורי חזק באזור מישור הקאנטו, על ידי הפיכת כל מפקדי הצבא הדומיננטים באזור לפקודיו. בנוסף הוא גם הקים מנהלה בקאמקורה. בשנת 1181, נפטר טאירה נו קיומורי, והשבט הונהג כעת על ידי טאירה נו מוּנמוֹרי. מונומורי נקט בגישה תוקפנית בהרבה כלפי מינאמוטו, ותקף את בסיסם מקיוטו. בכל זאת, יוריטומו היה מוגן היטב בקאמקורה. בשנת 1183, בן דודו של יוריטומו, מינאמוטו נו יושינאקה, אשר בסיסו היה קרוב יותר לבירה, עלה על קיוטו ודחק משם את צבא טאירה, ובכך הצית מחדש את האופוזיציה, אשר הייתה רדומה במשך שלוש שנים. יוריטומו הגיב לכך בהוצאתו להורג של בנו של יושנאקה, שהיה אז בן ערובה בקאמקורה, ושליחת חיילים נגד יושינאקה וגם נגד טאירה. יוריטומו לא ניהל את המהלך הזה בעצמו, אלא מינה את אחיו למחצה, מינאמוטו נו יושיצונה ומינאמוטו נו נוריורי. כוחותיהם כבשו מחדש את קיוטו, והביסו את צבא טאירה במספר קרבות מפתח, ודחקו אותו מחוץ לקיוטו. בעת נסיגתם, לקח איתו צבא טאירה את הקיסר הצעיר אנטוקו. לכן הוכתר אחיו למחצה גו-טובה כקיסר חדש העומד בראש חצר קיסרות חדשה.

בסופו של דבר, גבר יוריטומו על בני דודיו, אשר ניסו לקחת ממנו את השליטה על השבט, והוא חיסל את שבט טאירה בקרב דאן נוֹ אוּרה, בשנת 1185, ובכך סיים את מלחמת גֶנפֵיי בין מניאמוטו לטאירה. יוריטומו הצליח גם למסד את עליונותו של מעמד הסמוראים הלוחמים והקים את הבאקוּפוּ (שוגונות) הראשון בקאמקורה, ובכך התחיל העידן הפיאודלי ביפן, שנמשך עד אמצע המאה ה-19. בשנת 1192, קיבל יוריטומו את הכינוי סֵאי טַאי שוגון ("הגנרל הגדול מכניע הברברים"), אשר לבסוף עבר לבנו הבכור, יוריי , בשנת 1202.