מינה בן צבי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מינה רוגוז'יק בן צבי הייתה ממקימי חיל הנשים של צה"ל (ח"ן) והייתה המפקדת הראשונה שלו בדרגת סגן אלוף. היא כיהנה בתפקיד זה משנת 1948 ועד 1949, ולאחריו מילאה שורת תפקידים ממלכתיים וציבוריים.
מינה רוגוז'יק נולדה ברוסיה בשנת 1909 ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1921. היא למדה בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1933 הצטרפה להגנה, ובזמן מלחמת העולם השנייה (1942) הצטרפה לחיל הנשים של הצבא הבריטי, בין 66 המתגייסות הראשונות. בצבא הבריטי עברה קורס קצינות ופיקדה על פלוגה מעורבת של חיילות בריטיות וארץ-ישראליות.
בשנת 1946 עשתה בשליחות ההגנה בניו יורק. בשנת 1947 מונתה לניהול מחלקת קליטת העלייה של מועצת הפועלים בצפון הארץ. עם הקמת צה"ל ב-1948 ביקש דוד בן גוריון מאבא חושי לשחררה מתפקידה, וביקש ממנה להתגייס להקמת חיל הנשים של צה"ל. כמקובל בצה"ל אז, עיברתה את שמה והייתה למינה בן צבי. היא מונתה למפקדת הראשונה של החיל וכיהנה בתפקיד במשך שנה, בה עוצבה דמותו של החיל ונקבעו הקריטריונים לשיבוץ נשים במערך צה"ל.
בהמשך הקריירה הייתה נציגת ישראל בוועדה למעמד האישה של האו"ם (1956-1958), ראש המחלקה לכלכלת בית במשרד החקלאות, ומייסדת המרכז הבינלאומי לעבודה קהילתית מטעם משרד החוץ.
