מכון גתה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סניפי מכון גתה (Goethe-Institut) נועדו להפיץ את השפה והתרבות הגרמנית ברחבי העולם. בגרמניה קיימים ששה־עשר סניפים, ובשאר העולם - בשבעים ושבע מדינות - 128 נוספים. הסניף הראשי נמצא בעיר מינכן.
מטרות המכון הן קידום לימוד השפה הגרמנית ברחבי העולם, עידוד שיתוף פעולה בינלאומי ובין־תרבותי, וכן ייצוג גרמניה באמצעות הפצת מידע על התרבות והחברה הגרמנית. הוא ממומן בעיקר על־ידי ממשלת גרמניה (שכר לימוד ודמי בחינה הם מקורות הכנסה נוספים).
המכון נקרא על־שם יוהן וולפגנג פון גתה, מגדולי הסופרים והמשוררים של גרמניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] בחינות
במכוני גתה ברחבי העולם נערכות מגוון בחינות גרמנית כשפה זרה (Deutsch als Fremdsprache; DaF). הבחינות תואמות את המדד האירופי להערכת שפות (Common European Framework of Reference for Languages), ומוכרות לצרכי לימודים בגרמניה. במכון נערכת בחינה נוספת, ברמה גבוהה מהרמה העליונה של המדד הנ"ל.
להלן רשימת הבחינות, והתאמתן למדד האירופי:
| המדד האירופי | בחינה במכון |
| A1 - הכרה ראשונית | Start Deutsch 1 |
| A2 | Start Deutsch 2 |
| B1 | Zertifikat Deutsch |
| B2 | Zertifikat Deutsch für den Beruf |
| C1 | Zentrale Mittelstufenprüfung, Prüfung Wirtschaftsdeutsch |
| C2 - שליטה | Zentrale Oberstufenprüfung, Kleines Dt. Sprachdiplom |
[עריכה] היסטוריה
מכון גתה הוקם בשנת 1951, כממשיך דרכה של ה"Deutsche Akademie", שנוסדה ב־1925. מטרתו הראשונית הייתה מתן הכשרה מתקדמת למורים זרים לגרמנית.
בשנת 1953 הועברו במכון קורסי השפה הראשונים.
בשנים 1959-1960 סופחו למכון כל נציגויות התרבות הגרמנית שמחוץ לגרמניה. בכך הפגינה גרמניה את כוונתה לארגן את מוסד ההסברה שלה, ולהעניק לרשת המכונים חשיבות עליונה בתחום זה.
בשנת 1976 הוענק למכון גתה מעמד של ארגון תרבות עצמאי.
בשנים 2001-2003 נקרא המכון Goethe-Institut Inter Nationes, בעקבות מיזוג עם Inter Nationes, מוסד דומה שהקים משרד החוץ הגרמני. ביוני 2003 הושב השם "מכון גתה".
[עריכה] נשיאי המכון
- 1951-1962: קורט מגנוס.
- 1962-1963: מקס גרסמן.
- 1963-1971: פטר פפייפר.
- 1971-1977: האנס פון הרבארט.
- 1977-1989: קלאוס פון ביסמרק.
- 1989-1993: האנס הייגרט.
- 1993-2001: הילמאר הופמן.
- 2002-? יוטה לימבך.
[עריכה] מכון גתה בישראל
בישראל פועלים שני סניפים של המכון: בירושלים (ברחוב סוקולוב) ובתל אביב (ברחוב ויצמן). גם ברמאללה קיים מכון. כמו בכל מדינה אחרת, גם כאן מקדם המכון פרויקטים המשותפים לגרמניה ולמדינה המקומית.
שנת 2005 עמדה בסימן ארבעים שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין גרמניה.
