מלחמת חורמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הביטוי "מלחמת חרמה" או "עד חורמה" הוא ביטוי שמשמעותו מלחמה קשה עד להפסד או נצחון מוחצים. מיקומה של העיר חורמה אינו ידוע. המלומדים משערים כי העיר נמצאת בדרום הארץ, בקרבת העיר ערד.
[עריכה] איזכורים בתנ"ך
העיר חרמה מוזכרת בספר יהושע כאחת הערי שכבש:
- "מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד, מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד" (יהושע יב)
שבט יהודה, יחד עם שבט שמעון, כובשים גם הם את את היישוב חורמה שנקראה אז צפת:
- "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה" (שופטים א)
וכן העיר מוזכרת כאחת הערים להן שלח דוד המלך שלל:
- "וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה … וְלַאֲשֶׁר בְּחָרְמָה" (שמואל א' ל)
על פי ספר דברי הימים וספר יהושע מצוייה העיר בנחלת שבט שמעון:
- "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה. וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר שֶׁבַע … וְחָרְמָה. וְצִקְלַג … וְשָׁרוּחֶן" (יהושע יט)
- "וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר שֶׁבַע וּמוֹלָדָה, … וּבְחָרְמָה, וּבְצִיקְלָג. …אֵלֶּה עָרֵיהֶם, עַד מְלֹךְ דָּוִיד". (דברי הימים א' ד)
בשלשת הפסוקים הללו מוזכרת צקלג, המזוהה כיום על ידי הארכיאולוגים עם תל שרע שליד העיר הבדואית רהט, צפונית לבאר שבע. מסיבה זו יש חוקרים המזהים את חורמה צפונית לבאר שבע, אולם התנ"ך מצביע על מיקום דרומי יותר: במלחמה עם האמורי חורמה מוזכרת בגבול הר שעיר:
- "וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה" (דברים א)
כיום מזהים החוקרים את כל הערים באזור הדרומי של כיבושי יהושע למעט חורמה. הגבול הדרומי של יהושע מגיע גם הוא להר שעיר, אל הר הנקרא ההר החלק:
- "וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה" יהושע יב, "מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר חֶרְמוֹן" (יהושע יא)
ועל כן יש חוקים הממקמים את חרמה ליד ההר החלק. כיום ממקמים את הר החלק מערבית למעלה עקרבים, בקרבת הר צין ונחל צין. אולם ככל הנראה "מעלה העקרבים" המוזכר בתנך נמצא מזרחית לערבה.
[עריכה] הסיבות למלחמת חרמה
באזור זה היו מצויים מכרות ברזל ונחושת, ועל כן התקרבות בני ישראל למכרות היוותה איום על כל יושבי האזור. מלך ערד חובר עם האמורי ויחד הם מבריחים את בני ישראל דרומה, עד חורמה.
- "מד וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה". (דברים א)
- "א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. ב וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר: אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי--וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. ג וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה". (במדבר כא)
