הערבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערבה היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב. השם קדום (נזכר בתיאור נדידתם של בני ישראל בצאתם ממצרים) ופירושו אזור שומם ויבש, נרדף למדבר. מקורות המים בערבה מועטים. בכמה מקומות, יש בערבה מחצבי נחושת ומחצבים אחרים, אך עיקר חשיבותה כאזור מעבר.
מימים קדומים עברו בה דרכים חשובות ממרכז הארץ ומהר הנגב אל מפרץ אילת ואל עבר הירדן מזרחה. בימי השופטים שלטו בה בני אדום עד שנכבשה בידי דוד המלך. שלמה המלך הקים נמל באילת וחצב נחושת בערבה. משנתפרדה הממלכה, חזרו בני אדום והשתלטו על הערבה, עד שסולקו על ידי הנבטים. בתחילתה של המאה ה-2 השתלטו הנבטים על הערבה וגם הקימו בה מבצרים ותחנות משמר לאבטחת הדרכים והאזור. אחרי הכיבוש הערבי והתנוונותן של מדינות האזור, איבדה גם הערבה את חשיבותה כמעט עד ימינו. הערבה נכללה במדינת ישראל בעקבות מבצע עובדה במלחמת העצמאות ומאז עלתה חשיבותה מחדש.
[עריכה] יישובי הערבה
אזורים בארץ ישראל | |
---|---|
מישור החוף : מישור החוף הצפוני | מישור החוף הדרומי | |
יהודה | השרון | השומרון | |
הגליל : הגליל העליון | הגליל התחתון | |
הנגב: הרי הנגב הדרומי | הרי הנגב הצפוני | הרי הנגב התיכון | |
העמקים: עמק יזרעאל |בקעת הירדן | הערבה | |
הבשן | חורן | טרכון | הגולן | |
הגלעד | רמת אירביד | הרי מואב | הרי אדום |