מנהל ציבורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המנהל הציבורי הוא מכלול הארגונים הציבוריים הפועלים במדינה, וככזה הוא פועל בסביבה המכוונת על ידי גופים פוליטיים. הוא מעוגן במשפט המנהלי, מאוייש וממומן על ידי הציבור. מנהל ציבורי חשוף לביקורת ציבורית. העובדים משקפים ערכים ונורמות ציבוריות.
מבחינים בשלושה סוגים של מינהל ציבורי:
- מנהל מסורתי- הקבלה לשרות היא על בסיס קרבה לשלטון. אין יסודות רציונאלים מריטוקרטים של קבלה לשרות או בקידום עובד שרות.
- מנהל פריזמטי- מצוי בארצות שהיו תחת משטר קולניאלי. מדינה זו אימצה לעצמה את כל המרכיבים הנהוגים בממשל המערבי: חוק, חוקה, תקשי"ר, חלוקה למחוזות וכו'. אך יחד עם זאת שולט במדינה המרכיב המסורתי, והם עורכים שילוב ביניהם.
- מנהל מודרני- נמצא במשטרים המערביים. בא לידי ביטוי בשני אופנים, קריירה פתוחה - במודל האמריקאי וקריירה סגורה - במודל הבריטי.
[עריכה] מנהל ציבורי בישראל
ישראל היא סוג של חברה פריזמטית, חברה שהיה בה שלטון קולוניאלי, הנוטה לכיוון המודרני. היא מאמצת דפוסי התנהגות מסורתיים ומודרניים כאחד: מצד אחר, היא מאמצת את המסגרת הבריטית הפורמלית: חוק, חלוקה למחוזות, בתי משפט, תקשי"ר כניסה על בסיס מכרז. מצד שני באים לידי ביטוי הקווים הפריזמטים המתבטאים בפורמליזם- פעמים רבות יש פער בין המוצהר ובין הנעשה בפועל. בחוק כתוב דבר אחד, והביצוע לוקה בחסר. אין כמעט תחום במנהל הציבורי בישראל שלא ניתן למצוא בו פורמליזם. הקוד האתי מפורסם לציבור, אך בפועל האתיקה בעייתית, אין הקפדה מספקת על טוהר המידות, יש שחיתויות, מכרזים מכורים, אין שוויון הזדמנויות. המרכיב המסורתי של פעולה בדרכים בלתי פורמליות ממשיך לפעול, למרות שיש דרכים פורמליות לביצוע.
בן גוריון נתן לצבא עדיפות עליונה בהתפתחותו - מנע ערוב של פוליטיקה וצבא, מתנגד נחרצות לשחיתות בצבא. המחקר של ובר מצביע כי מדינה שהייתה תחת מלחמה, מתפתחת מהר יותר מבחינת המנהל הצבאי שלה, וזאת כי היא נאלצת להתארגן תחת תנאים קיצוניים, דבר שמאפשר התפתחות מהירה הרבה יותר מאשר במדינה שיש בה שלום.
המנהל הציבורי הישראלי מתאפיין:
- פריזמטיות - מתבטאת בחוסר יעילות.
- פוליטיזציה - מתבטאת במינויים פוליטים לסוגיהם.
- פגיעה באתיקה ובטוהר המידות - יש מקרים רבים של שוחד ושחיתויות.
- דומיננטיות של יחסי העבודה - ההסתדרות היא גם המפלגה וגם המעסיק. יש השפעה חזקה של ההסתדרות על הנהגת המדינה, השגת תקציבים ומינויים פוליטיים.
[עריכה] מידוע המנהל
טיילור באסכולת הניהול המדעי טוען כי ניתן למדע את המנהל, כלומר להפוך אותו למדע. לטענתו, ניתן לייעל את עבודת המפעל אם נכניס יסודות מדעיים ממדעי החברה לתוך שיטות העבודה.
עקרונות הניהול המדעי:
חקר זמן ותנועה- טיילור השתמש בכלים מכוילים ומדד את הזמן שלוקח לפעולה להתרחש על פי הפועל החרוץ, וקבע זאת כסטנדרט. כדי להגיע לרמות הביצוע הוא ערך "ניתוח עיסוקים".
סטנדרטיזציה- קביעת תקן מחייב לכולם. יצירת מנגנון אחיד המחייב את כל העובדים והמנהלים. מי שמגיע לסטנדרט הוא בסדר, מי שמעבר מתוגמל, ומי שפחות מקבל פחות מהתקן.
חלוקת עבודה - טיילור רוצה ליצור התמחות, להקל על מנהלים כדי שלא יצטרכו להתעסק בכל התחומים בו זמנית. חלוקת העבודה משפיעה על המבנה הארגוני. החסרון- כאשר יש מישהו חולה אין מי שימלא את מקומו בזמן שיש חוסר. לכן טיילור מציע סבב עיסוקים שבו כל אחד יודע את כל הפעולות, יודע את התפקיד טוב יותר.
תיאום - אנו מבחינים בין שני סוגים:
- תאום מכוון - מתוכנן מלמעלה על ידי הממונה על קבוצת עובדים.
- תאום מרצון - נעשה באופן עצמאי על ידי שני ממונים או יותר ללא התערבות הממונה הבכיר.
מבנה פונקציונלי - יש שני אספקטים לפעילות:
- מטה - המתכננים את הביצוע, אחראים לכל נושא הבקרה, ההדרכה והתכנון.
- קו - האחראים על הביצוע והוצאתו לפועל.
תפקידי המטה לעזור לאנשי הקו לממש את עבודתם בצורה טובה יותר.
רעיון העבודה האינדיבידואלית - השקעה בכל עובד באופן אינדיבידואלי כדי שכל עובד יעבוד בנפרד ועל ידי כך תמנע התארגנות של עובדים נגד הארגון.
תגמול חומרי - אדם מונע על ידי דחפים, תגמול חומרי מדרבן את העובד לעבוד טוב יותר, אך בהדרגה יש ירידה במוטיבציה, כלומר תגמול חומרי לאורך זמן גם נשחק, ולכן יש לשלב בין תגמולים חומריים לבין תגמולים לא חומריים.
הפסקות בעבודה - כדי שעובד יהיה יעיל יותר יש צורך לתת לו הפסקות. אי אפשר לעבוד לאורך זמן ללא הפסקה.
שיפור התנאים הפיזיים - תנאים פיזיים טובים יותר יביאו ליעילות העובד.
הכשרה והדרכה - תביא להתמקצעות של העובד, הוא יהיה טוב יותר בעבודתו ועל ידי כך יהיה יעיל יותר.
בקרה - פיקוח, העובד לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, ולכן יש לפקח עליו.
בקרה הדדית - קבלת בקרה מעמית אחר למקצוע/ ארגון אחר שעוסק באותו התחום.
