מעבד תמלילים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעבד תמלילים הוא תוכנה המשמשת להקלדה, עריכה ועיצוב של מסמכים מודפסים. עיבוד תמלילים הוא אחד השימושים הראשונים שנעשו במחשב האישי, ואחד הנפוצים ביותר עד היום. מרבית מעבדי התמלילים המודרניים משתמשים בממשק משתמש גרפי ובטכניקת WYSIWYG.
תוכן עניינים |
[עריכה] אפשרויות בסיסיות במעבד תמלילים
- הקלדת טקסט באמצעות מקלדת והצגה מיידית של הטקסט שהוקלד על-גבי הצג.
- הקלדת מגוון רחב של סימני עיצוב: בחירת גופן, הדגשת אותיות, מעבר לדף חדש וכו'.
- שילוב תמונות בטקסט.
- שמירת הטקסט שהוקלד על-גבי דיסק קשיח לשם המשך עיבודו מאוחר יותר.
- הדפסת המסמך בהתאם לטקסט שהוקלד ולסימני העיצוב ששולבו בו.
[עריכה] אפשרויות מתקדמות במעבדי תמלילים
- יצירה וניהול של סגנונות
- הוספת כותריות ותחתיות לעמודי המסמך
- שילוב טבלאות בתוך המלל
- הכנסת הערות שוליים בתחתית המלל בכל עמוד או בסוף המסמך
- ביצוע חיפוש בתוכן המסמך והחלפת מלל או מלל וסגנון במלל וסגנון אחרים
- הוספת מספור אוטומטי של חלקי המסמך
- יצירת רשימות ממוספרות או מתובלטות
- יצירת תוכן עניינים.
- יצירת מפתח עניינים המבוסס על מלים מסומנות בטקסט
- החלפת מלים או חלקי מלים באופן אוטומטי
- בדיקת איות של הטקסט.
- בדיקה לשונית: הצבעה על מילים לא מקובלות והצעת תחליף, איתור משפטים מורכבים מדי, איתור שגיאות תחביר ופיסוק.
- מדידת פשטותו של הטקסט, בהתאם לנוסחאות מתבססות על אורך המשפטים המרכיבים את הטקסט, שיעור המילים הארוכות, ומאפיינים דומים.
- שמירת המסמך כדף HTML לשם הצגתו באמצעות דפדפן.
[עריכה] השפעתו של מעבד התמלילים על ההתבטאות בכתב
במשך אלפי שנות כתיבה השתנו והשתכללו כלי הכתיבה בהתמדה: איזמל לחקיקה באבן, יתדות לכתיבה על חומר, דיו לכתיבה על פפירוס או קלף, עט לכתיבה על נייר, לחיצה על קלידים במכונת כתיבה. למרות כל השינויים, היה לכל כלי הכתיבה מאפיין משותף שלא השתנה: אי-הפיכות. מלל שנכתב באמצעות כל אחד מהם לא ניתן היה לשינוי בקלות, בלי מחיקת המלל שנכתב קודם או כתיבת המלל מהתחלה. כמובן שקל יותר להעתיק מחדש מלל שנכתב על דף אחד לדף אחר בהשוואה לחקיקה חוזרת של כתובת אבן באמצעות איזמל, אך בשני המקרים היה צורך ליצור מהתחלה עותק חדש ולזרוק את הישן. מגבלה טכנית זו הנחתה את הכותבים לזהירות גדולה בניסוח דבריהם קודם ולתכנון מדוקדק טרם העלאתם על הכתב, ולכן כוונו טכניקות הכתיבה כך שהגרסה הראשונית תהיה סופית ככל האפשר.
השימוש במעבד תמלילים יצר מהפכה בשיטת העבודה, משום שאיפשר, בפעם הראשונה, לשנות מלל באופן חופשי עוד לפני שזה יקבל ממד פיזי. כך, לדוגמה, אפשר במחי לחיצת מקש לשנות כל תו, מילה או משפט בטקסט, להזיז מלל ממקום למקום, לכתוב פסקאות מחדש, להעביר פסקאות ממקום למקום, וכן הלאה - והכל בלי שיהיה צורך כלשהו בהעתקה חוזרת של הטקסט.
יתרונה של שיטת העבודה במעבד תמלילים גדול במיוחד כאשר נדרש הכותב לבצע החלפות חוזרות לאורך כל הטקסט (לדוגמה, כאשר יש צורך בשינוי איותה של מילה או בהחלפת שמה של דמות ברומן), החלפת מילה החוזרת פעמים רבות במלים נרדפות, מיספור מחודש של סעיפים, וכדומה. כך משחרר מעבד התמלילים את הכותב מהחלק הפחות יצירתי של מלאכת הכתיבה: העתקה חוזרת ונשנית של הטקסט במהלך שיכתובו. הקלות שבה נעשית מלאכת העריכה מאפשרת שיכתוב של הטקסט פעמים רבות יותר, לשם השגת תוצאה טובה יותר.
כותבים רבים הדגישו את תרומת מעבד התמלילים לנוחות עבודתם. דוגמה לכך הם דבריה של עמליה כהנא-כרמון (בראיון לזיסי סתוי, "ידיעות אחרונות", 30.3.90):
- "לפעמים נראה לי שכשהמציאו את מעבד התמלילים חשבו עליי. אני, כאמור, בן-אדם של טיוטות. כמותית, במקרה שלי, עיקר העבודה פירושו תמיד היה טיוטות, טיוטות. המחשב גאל אותי מכל זה".
יש גם כאלה שהטכנולוגיה אינה מדברת אליהם, והם מעדיפים את השיטות הישנות. אריקה ג'ונג מוצאת בעט יתרון שאין במעבד התמלילים, כפי שהיא מתארת בספרה "פחד חמישים":
- "עד היום אני כותבת את ספריי ביד, כאילו היו מלאכת ריקמה. יש לי, כמובן, חצי תריסר מחשבים, אבל מעולם לא למדתי להשתמש באחד מהם. הם מתיישנים אגב המתנה שאלמד להשתמש בהם. אני משתעשעת שעה קלה בעולם חליפי זה, ואחר כך חוזרת אל עטי - הסמל הפאלי הנודע".
[עריכה] תוכנות עיבוד תמלילים בישראל
עם תחילת עידן המיחשוב האישי בישראל, עלתה במלוא חומרתה בעיית ההתאמה של הטכנולוגיה החדשה לדרישותיה של השפה העברית, באשר זו כוללת הן מערכת תווים מיוחדת והן כיוון כתיבה "הפוך" מזה הנהוג בעולם הרחב. כמענה לצורך פותחו בישראל מעבדי תמלילים ישראלים מקוריים ובעלי עוצמה אשר פתרו את הבעיות המיוחדות של השפה העברית ואיפשרו את התפתחותו של תחום המיחשוב המשרדי העברי. מעבדי התמלילים החלוציים היו "וורדמיל" (פותח על ידי אבינועם גוזנר), "תמר" (פותח על ידי שבתאי גרשון), "ורד" (פותח על ידי ערן סיטניק), "א-ב" (פותח על ידי עמי גרינברג), "נועם" (פותח על ידי אלון צוקר) ו"קיוטקסט" (פותח על ידי קיבוץ דביר).
לצד הפיתוחים הישראליים המקוריים הופיעו בשוק התוכנה הישראלי גם כמה תירגומים והתאמות של מעבדים אמריקאיים כמו "איינשטיין", "וורד-פרפקט" ו"וורדסטאר". עם המעבר לתוכנת "חלונות" פותח מעבד התמלילים תואם החלונות הישראלי הראשון: "דגש" (על ידי אירווין רוזנבאום).
מתן פתרונות הולמים לבעיית עיבוד התמלילים העברי היה בעל השפעה מכרעת על תפוצתם של המחשבים האישיים בתחילת דרכם.
כיום נפוצות תוכנות עיבוד תמלילים לסביבת חלונות הפועלות היטב בעברית:
- מיקרוסופט וורד: מעבד התמלילים הנפוץ ביותר.
- חלק ה"כתבן" בחבילת התוכנה אופן אופיס
- מלל מעבד תמלילים בעברית למקינטוש
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יהודה קונפורטס, "מעבדי התמלילים - לאיפה הם הלכו כולם?" - סקירה תמציתית של מעבדי התמלילים לעברית, בבלוג המחבר.
