מערכת היחידות הבריטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת היחידות הבריטית היא מערכת של יחידות מידה לא תקניות אשר שימשה, ועודנה משמשת, בארצות דוברות אנגלית במקום מערכת היחידות הבינלאומית (SI).
מערכת היחידות הבריטיות לא נוצרה כמקשה אחת. היא מהווה תוצאה של תהליך התפתחות ארוך שנים ועברה מספר שינויי תקנים עם הזמן. ראשיתה של המערכת בשנת 1066, שנת הכיבוש הנורמני, בעקבותיו הביאו הפולשים הנורמניים לאנגליה את מערכת המידות הרומית ואיחדו אותה עם המערכת האנגלו-סקסונית הקדומה. לאחר מכן שונתה המערכת ועודכנה בשנים 1215, 1496, 1588 ו-1758. לבסוף, בשנת 1959 הוחלט להביא לאחידות מסוימת בין היחידות הבריטיות לאמריקאיות, ולצורך כך הוגדרה מחדש יחידת הבסיס, היארד, ונגזרותיה.
הטבלאות שלהלן מראות את כל היחידות הבריטיות שהיו קיימות, כולל אלה שבוטלו או שאינן משומשות.
תוכן עניינים |
[עריכה] יחידות אנגליות
למערכת היחידות המשומשות כיום באנגליה, ראה השיטה האנגלית.
[עריכה] יחידות אורך
זרע פרג | 1/4 זרע שעורה | |
זרע שעורה | 1/3 אינץ' | |
יחידה (digit) | 3/4 אינץ' | |
אינץ' | 3 זרעי שעורה | 2.54 ס"מ (כיום) |
ציפורן (nail) | 3 יחידות = 2¼ אינצ'ים | |
טפח (palm) | 3 אינצ'ים | |
כף יד (hand) | 4 אינצ'ים | |
שאפטמנט - רוחב כף היד כשהאגודל מתוחה | 6½ אינצ'ים עד 1066, 6 אינצ'ים לאחר מכן | |
זרת (span) - רוחב כף היד כשהאגודל והזרת מתוחות | 3 טפחים = 9 אינצ'ים | |
רגל | במקור 13 אינצ'ים, לאחר 1066 קוצרה ל-12 אינצ'ים | 30.48 ס"מ כיום |
אמה (cubit) | רגל וחצי = 18 אינצ'ים | |
יארד | 3 רגליים = 36 אינצ'ים | 91.44 ס"מ כיום |
זרוע (ell) | 20 ציפורניים = 45 אינצ'ים = יארד ורבע | |
פאתום - המרחק מקצה האמה האחת לקצה האמה השנייה כששתי הידיים מתוחות לצדדים | 6 רגליים | 182.88 ס"מ כיום |
מטה (rod) | במקור 20 רגליים, אחרי 1066 הוגדר כ-16 רגליים וחצי | |
שלשלת (chain) | במאה ה-17 היו בשימוש מספר שלשלאות. שלשלת גינטר שווה ל-66 רגליים | |
פרלונג | 40 מטות, שמינית המייל | 201.168 מ' |
מייל (יבשתי) | אחרי 1066 - 5000 רגליים, ב-1592 שונתה ל-5280 רגליים, כדי שתהיה שווה 8 פרלונגים | 1609.344 מ' כיום |
פרסא (league) | 3 מיילים | 4.828 ק"מ |
[עריכה] יחידות משקל
[עריכה] מערכת אבוארדופואה
מערכת זו היא המערכת המשמשת כיום.
זרע חיטה | 3/4 זרעי שעורה | 48.6 מ"ג |
זרע שעורה (זרע) | 65 מ"ג | |
דראכמה | 1/16 האונקיה = 27.34 זרעים | 1.772 גרם |
אונקיה | 1/16 הליטרה = 437.5 זרעים | 28.35 גרם |
ליטרה | 16 אונקיות = 7000 זרעים | 453.6 גרם |
nail, clove | 7 ליטראות | |
סטון | 14 ליטראות = 1/2 הרבע | 6.35 ק"ג |
רבע (quarter) | 28 ליטראות = רבע מאה | 12.7 ק"ג |
מאה קטנה (ארצות הברית) | 100 ליטראות | |
מאה (hundredweight) | 112 ליטראות | |
טון קטן (ארצות הברית) | 20 מאות קטנות | |
טון בריטי | 20 מאות | 1016 ק"ג |
[עריכה] מערכת טרוי
מערכת זו שומשה בעיקר לשקילת מתכות ואבנים יקרות. תת-מערכת הטאוור בוטלה עוד בשנת 1527, ובשנת 1879 בוטלה מערכת הטרוי כולה, למעט אונקיית הטרוי, המשמשת גם כיום לשקילת מתכות ואבני חן.
זרע | 64.8 מ"ג | |
פני (pennyweight) | 24 זרעים | 1.56 גרם |
אונקיית טאוור | 18¾ פני = 450 זרעים | 29 גרם |
אונקיית טרוי | 20 פני = 480 זרעים | 31.1 גרם |
ליטראת טאוור | 12 אונקיות טאוור = 5400 זרעים | 350 גרם |
ליטראת טרוי | 12 אונקיות טרוי = 5760 זרעים | 373 גרם |
[עריכה] מערכת הרוקחים
זרע | 64.8 מ"ג | |
סקרופל | 20 זרעים | 1.3 גרם |
דראם | 3 סקרופלים = 60 זרעים | 3.89 גרם |
אונקיית רוקחים = אונקיית טרוי | 8 דראמים = 480 זרעים | 31.1 גרם |
ליטראת רוקחים = ליטראת טרוי | 12 אונקיות רוקחים = 5760 זרעים | 373 גרם |
[עריכה] אחרות
- ליטראת סוחרים = 15 אונקיות טאוור = 6750 זרעים = 437.4 גרם
- ליטרה לונדונית = 15 אונקיות טרוי = 7200 זרעים = 466.6 גרם
- סטון קצבים = 8 ליטראות = 3.63 ק"ג
- סטון לונדוני = 12 ליטראות לונדוניות = 5.6 ק"ג
- שק (sack) = 26 סטונים = 364 ליטראות = 165 ק"ג
[עריכה] יחידות נפח
[עריכה] כלליות לנוזלים
אונקיית נוזלים | 0.028 ליטר | |
ג'יל | 5 אונקיות | 0.142 ליטר |
פינט | 4 ג'ילים | 0.568 ליטר |
קווארטה | 2 פינטות | 1.136 ליטר |
גלון בריטי | 4 קווארטות = 8 פינטות | 4.55 ליטר |
[עריכה] כלליות למוצקים
פק | 2 גלונים | 9.092 ליטר |
קנינג | 2 פקים | 18.184 ליטר |
בושל בריטי | 2 קנינגים = 4 פקים | 36.368 ליטר |
סטרייק | 2 בושלים | 72.737 ליטר |
רבע (quarter) | 8 בושלים | 290.95 ליטר |
כאלדרון | 4 רבעים = 32 בושלים | 1163.8 ליטר |
לאסט | 10 רבעים = 80 בושלים | 2909.5 ליטרים |
[עריכה] נפח יין
גלון בריטי | 4.55 ליטרים | |
ראנדלט | 15 גלונים | 68.19 ליטרים |
חבית (barrel) | 7/4 ראנדלטים | 119.3 ליטרים |
טירס | 4/3 חביות = 7/3 ראנדלטים | 159.1 ליטרים |
ראשחזיר (hogshead) | 3/2 טירסים = 2 חביות | 238.7 ליטרים |
פירקין | 4/3 ראשחזירים = 2 טירסים | 318.2 ליטרים |
צינור (pipe) | 3/2 פירקינים = 2 ראשחזירים = 3 טירסים | 477.3 ליטרים |
טאן | 2 צינורות = 3 פירקינים = 4 ראשחזירים = 210 גלונים | 954.7 ליטרים |
[עריכה] נפח בירה ושיכר
גלון שיכר | 4.62 ליטרים | |
פירקין | 8 גלוני שיכר (1454) | 36.97 ליטרים |
8 וחצי גלוני שיכר (1688) | 39.28 ליטרים | |
9 גלוני שיכר (1803) | 41.59 ליטרים | |
9 גלונים בריטיים (1824) | 40.91 ליטרים | |
קילדרקין | 2 פירקינים | |
חבית (barrel) | 2 קילדרקינים = 4 פירקינים | |
ראשחזיר | 3/2 חביות = 3 קילדרקינים = 6 פירקינים |
[עריכה] יחידות סקוטיות
[עריכה] יחידות אורך
אינץ' | 1/12 הרגל | 2.554 ס"מ |
רגל | 12 אינצ'ים | 30.645 ס"מ |
זרוע (ell) | 37 אינצ'ים | 94.5 ס"מ |
פאל (fall) | 18 רגל | 5.516 מ' |
מייל | 320 פאלים | 1814.2 מ' |
[עריכה] יחידות אמריקאיות
למערכת היחידות האמריקאית התקנית, ראה יחידות מידה לא תקניות#השיטה האמריקאית.
עיקר ההבדל בין השיטה הבריטית לאמריקאית הוא ביחידות הנפח. ההבדל נובע בעיקר מכך, שארצות הברית נפרדה מבריטניה לפני שזו האחרונה ערכה את הרפורמה של שנת 1824, שבה נקבעה סופית המערכת האימפריאלית ושעיקרה היה שינוי והגדרה מחדש של יחידות הנפח. האמריקאים השתמשו לרוב בגלון היין הבריטי, שהיה שווה 231 אינץ' מעוקב, ואילו הבריטים השתמשו בנוסף לו גם בגלון השיכר, ששווה 282 אינץ' מעוקב. בשנת 1824 הבריטים איחדו את שני הגלונים שלהם לאחד, שהוגדר כ-277.42 אינץ' מעוקב, וגלון זה קרוב הרבה יותר לגלון השיכר מאשר לגלון היין (גלון אמריקאי). באותה שנה שונתה גם הגדרת הבושל הבריטי, שהפך להיות שווה ל-8 גלונים בריטיים, בעוד הבושל האמריקאי נשאר כמו שהיה. בנוסף לכך, היחידות הבריטיות למוצק ולנוזל הן זהות בעיקרן (רק שהיחידות הגדולות, כמו הבושל, אינן משומשות למדידת נוזלים), ואילו היחידות האמריקאיות למוצק ולנוזל, אף שלהן שמות וערכים דומים, אינן זהות אחת לשנייה.
כעיקרון, כל יחידה בריטית לנוזל גדולה כיום בכ-20% מהיחידה האמריקאית המקבילה, וכל יחידה בריטית למוצק גדולה בכ-3% מהיחידה האמריקאית התואמת. יוצאת הדופן היא אונקיית הנוזלים, וזה משום שהגלון הבריטי מתחלק ל-160 אונקיות, וזה האמריקאי - ל-128. לכן אונקיית הנוזל הבריטית מהווה כ-96% מאונקיית הנוזל האמריקאית.
הבדלים אחרים בין השיטה הבריטית לשיטה האמריקאית הם בכך, שהאמריקאים לא ביטלו את שיטת הטרוי למדידת משקל (אם כי בחיי היומיום היא אינה בשימוש לרוב), בכך שהאמריקאים כמעט ואינם משתמשים ביחידת הסטון, ובכך שהמאה והטון האמריקאיים קטנים ב-10.7% מאלה הבריטיים.