מערכת העיכול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערכת העיכול הינה מערכת איברים בגוף בעלי חיים אשר מטרתה לקלוט מזון, לפרק אותו ליחידותיו הבסיסיות עד לרמת המולקולות, לאפשר ספיגתם לצורך הפקת אנרגיה ובניין הגוף ולפלוט את פסולת המזון שאינה דרושה לגוף בצורת צואה.

אצל מרבית בעלי החיים מערכת העיכול בנויה כצינור הכולל מספר רב של איברים שבו פתח כניסה אחד למזון (הפה) ופתח יציאה אחד לפסולת (פי טבעת ביונקים, ביב בעופות, וכיוצא בזה) אולם קיימים גם בעלי חיים פשוטים שבהם מערכת העיכול בנויה ממספר סוגי רקמות בלבד ובה קיים פתח יחיד המשמש גם לקליטת המזון וגם לפליטת הפסולת (למשל בעלי חיים פרימיטיביים ממחלקת ההידרתים).

מלבד האיברים הצנוריים היוצרים יחד את צינור העיכול בו מתעכל המזון, שייכים למערכת העיכול גם איברים אחרים שתפקידם הוא הפרשת נוזלים המשתתפים בתהליך העיכול לתוך צינור העיכול (למשל כיס המרה או הלבלב) ואיברים בעלי תפקיד ייחודי של פרוק המזון (כמו המעי העוור).

מערכת העיכול שונה בהרכב איבריה בין מיני בעלי החיים מאותה המחלקה בהתאם להרכב התזונה של המין. כך לדוגמה במין בעלי חיים שתזונתו מורכבת מרבי סוכרים מצויים מספר קיבות ומספר מעיים עוורים מפותחים המאפשרים פרוק תאית ובבעלי חיים טורפים מצויה קיבה בעלת קיבולת קטנה ביחס לגוף ומעיים עוורים מנוונים.

[עריכה] מערכת העיכול באדם

אורכה הכולל של מערכת העיכול של האדם כ- 7.5 מטרים והיא כוללת את האיברים הבאים:

• פה - הוא האיבר שבו נקלט המזון ובו מתחיל עיכולו. בתוך הפה מתבצעות פעולות של לעיסת המזון, עירבובו עם הרוק והפיכתו לעיסה לקראת הבליעה. פעולות אלה נעשות על ידי השיניים, הלשון, שרירי הלעיסה ובלוטות הרוק.

• השיניים - חותכות, מועכות וגורסות את המזון, תוך כדי הלעיסה (שהיא תנועת מתואמת של הלסת והלשון).
• הרוק - מופרש מבלוטות הרוק לתוך חלל הפה, שומר על רטיבות הפה ומשמש הגנה ראשונית מפני חיידקים. ברוק נמצא האנזים עמילאז האחראי לפירוק רב-הסוכר, עמילן, לדו-סוכר, סוכרוז. הרוק, בנוסף, גורם למזון להפוך לעיסה, ובכך מקל על בליעתו על המעבר בושט.
• הלשון - שריר המשתתף בלעיסה על ידי העברת המזון בין המלתעות, מסייע בעירבובו עם הרוק ואחראי על פעולת הבליעה, בכך שהוא דוחף את המזון הלעוס למעלה ולאחור כלפי החך והלוע לתוך הושט.

• לוע - צינור שרירי, מרופד בקרום רירי, שנמשך מבסיס הגולגולת עד לתחילת הוושט, דרכו עובר המזון מחלל הפה אל הוושט.
• ושט - צינור המחבר את החלק התחתון של הגרון (הלוע) עם הקיבה, אורכו אצל מבוגרים כ-25 ס"מ. אין מתבצע בו תהליך עיכול אלא רק העברה של המזון, באמצעות התכווצויות של השרירים העגולים הנמצאים בדפנות הוושט, בצורה גלית, כלפי מטה אל הקיבה. התכווצויות של שרירים בצורה כזו נקראת תנועה פריסטלטית, והיא מאפשרת גם לאדם העומד על ראשו לבלוע מזון מחלל הבליעה. לשם מניעת כניסתו של המזון לקנה הנשימה, ישנה רקמת האפיקגלוטיס שסוגרת אותו בעת האכילה. בין הוושט לקיבה קיים שסתום הנוצר משולי הקיבה. בדרך-כלל שסתום זה מונע חזרת מזון לוושט וכן הקאות.
• קיבה - הוא הצינור הרחב ביותר במערכת העיכול (דמוי שק שנפחו יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי) ובו מתבצע איחסון מזון, המשך פירוק מכני של המזון באמצעות לישה על ידי שרירי דופן הקיבה, פירוק כימי אנזימטי של החלבונים (על ידי אנזימים המכונים פרוטאזות) ופירוק ראשוני של שומנים.
• המעי הדק - הוא צינור מפותל, אורכו הממוצע הינו כ-6.5 מ', קוטרו כ-3 ס"מ, והוא ממלא את רוב חלל הבטן. בו מתבצעת רוב הספיגה של המזון. הוא מורכב משלושה איברים: התריסריון (הווה את תחילתו של המעי הדק), המעי ריק ומעי עקום (בו ניספגים רוב מרכיבי המזון אל מחזור הדם. בדפנות המעי קיימים המוריגים הם שדרכם מפעפע המזון שעוכל, אל תוך נימי הדם או נימי הלימפה.
• המעי הגס - הוא איבר העיכול האחרון. בו נספגים מים, מלחים ומרכיבים נוספים. במעי הגס חיידקים רבים אשר לחלק מהם תפקיד בתפקוד המעי. בעת שהמים נספגים, תכולתו הופכת סמיכה יותר עד שבסופו הופכת לצואה.
• פי הטבעת - צינור שאורכו כ- 3.5 סנטימטר שהוא סוף צינור העיכול ודרכו מופרשת הצואה.

איברים נוספים של מערכת העיכול הם הכבד והלבלב.

המבנה הוא צינור אוטונומי, המושפע מרגשות ומהמזון שעובר בו.

פעילות מערכת העיכול אצל האדם כוללת:

• קליטת המזון.
• הפרשת נוזלים ואנזימים לתוך מערכת העיכול; (כ- 7 ליטר ביום).
• ערבוב ודחיפה של תכולת צינור העיכול באמצעות תנועת פריסטלטיקה.
• עיכול המזון (מכני וכימי).
• ספיגה.
• הפרשת פסולת בצורת צואה.

[עריכה] ראו גם

• מטבוליזם
• אנזים
• חומציות

[עריכה] קישורים חיצוניים

דרכי העיכול

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערכת העיכול