עמילן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמילן (starch) הוא פולימר, רב-סוכר המורכב מיחידות חוזרות של גלוקוז. עמילן, ובמיוחד עמילן תירס, משמשים בבישול להעלאת סמיכות רטבים. בתעשייה עמילן משמש, בין השאר, לייצור דבקים, נייר וטקסטיל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה כימי
העמילן הוא תערובות של שתי פחמימות רב-סוכריות, הנקראות עמילוז ועמילופקטין, הבנויות מיחידות גלוקוז בקשרים גליקוזידיים 1,4-אלפא (קשר בין הפחמנים המסומנים 1,4, כאשר כל גלוקוז הוא איזומר אלפא). בניגוד לתאית, המבנה של עמילופקטין אינו שרשרת ארוכה. עמילופקטין מכיל נקודות פיצול שבהן שתי מולקולות גלוקוז מחוברות בקשר 1,6 אלפא. היחס הכמותי בין עמילוז לעמילופקטין משתנה בין מינים שונים, אך מספר מולקלות העמילוז הוא לרוב גדול הרבה יותר, שכן מולקולת אלה קטנות יותר. האנזים עמילאז מפרק את העמילן למולקולות גלוקוז.
התפקיד הביוכימי של העמילן בתאים הוא לשמש לאגירת אנרגיה, בדומה לגליקוגן בתאים אנימליים. בצמחים העמילן מיוצר בעמילופלסטים, אורגנלות מיוחדות בתא שזו התמחותן.
[עריכה] עמילן בטבע
עמילן מצוי בפירות, זרעים ובפקעות של צמחים. ארבעת המקורות העיקריים בהפקה התעשייתית של עמילן הם: תירס,תפוח אדמה, חיטה ואורז.
[עריכה] עימלון בגדים
כאשר עמילן מהצומח מעורבב עם מים ומורתח מתקבל עמילן כביסה, שניתן להשתמש בו בעימלון בגדים. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה אופנתי לחזק צווארונים ושרוולים של חולצות גברים ובתחתוניות של נשים. האפקט מתקבל לאחר הוספת עמילן לבד וגיהוץ. מעבר לאפקט האסתטי, תוספת העמילן לבד גורמת לכך שבוץ וזיעה לא נספגים בבד, אלא דובקים בעמילן דווקא, וכך גם נשטפים בקלות יחד איתן. לאחר הכביסה, ניתן כמובן לעמלן את.
[עריכה] בדיקות לגילוי עמילן
כאשר מוסיפים תמיסה המכילה יוד וזרחן לדגימה המכילה עמילן (במיוחד עמילאז) הופכת צבעה לכחול כהה. אם הדגימה נטולת עמילן, צבע התמיסה נשאר צהוב-כתום. ונוצרת תרכובת קומפלקסית complex. היוד נכנס בתוך מולקולות העמילן.
הערה: כשמערבבית עמילן עם יוד בדרך כלשהי נוצר צבע כחול - בלי קשר לזרחן. כאשר מוסיפים תמיסת בנדיקט לעמילן והיוד הצבע הכחול נמוג ונשאר רק הגוון של הבנדיקט.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |