מראשה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מראשה היא אתר עתיקות בשפלת יהודה. שטחו של תל מראשה הוא כ-24 דונם בלבד, אך סביבו מתפרשים שרידים במרחב של 400 דונם, המכונים "העיר התחתית". התל נחפר בשנת 1900 על ידי צמד הארכיאולוגים הבריטים בליס ומקאליסטר, מטעם הקרן לחקירות ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund). עיקר הממצאים מרוכזים כיום במוזיאון לארכיאולוגיה של איסטנבול, תורכיה.
מראשה הייתה אחת מערי יהודה בימי בית ראשון, והיא נזכרת במקרא כאחת מערי שבט יהודה (יהושע ט"ו 44), ברשימת ביצורי רחבעם (דברי הימים ב י"א 8) ובתיאור הקרב בין זרח הכושי שליט מצרים באסא מלך יהודה במאה ה-10 לפנה"ס (דברי הימים ב י"ד 8). כמו ערים אחרות בשפלת יהודה (לכיש, עזקה, מורשת גת וכולי) נפגעה גם מראשה בעת מסע סנחריב מלך אשור ליהודה, לאחר מרד חזקיהו (701 לפנה"ס). במאה ה-6 לפנה"ס מרד צדקיהו מלך יהודה בשלטון הבבלי, ומלך בבל - נבוכדנצר - כבש את הארץ מחדש והגלה את תושביה. באותה העת, עם חורבן בית ראשון, התרוקנה גם מראשה מתושביה היהודים.
לאחר הצהרת כורש ושיבת ציון (536 לפנה"ס) מראשה לא נכללה באוטונומיה היהודית (המכונה פחוות יהודה), זאת משום שלאחר גלות בבל נכנסו אֶדוֹמים, ששהו עד אז באזור בקעת באר שבע וערד, לואקום שנוצר בשפלה. אי לכך נקרא האזור כולו "אדומיאה" במהלך התקופה הפרסית וההלניסטית (מאות 6 עד 1 לפנה"ס).
מראשה הייתה מיושבת בעיקר באדומים, ויחד עם אדוריים שבדרום הר חברון הייתה העיר המרכזית באדומיאה. לעיר הגיעו במהלך הזמן גם צידונים ופיניקים, ולאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) התפתחה בעיר קהילה יוונית, שהורכבה מאזרחים ואנשי צבא בדימוס. כך נוצרה במראשה עיר נכרית עם שילוב תרבויות.
בימי מרד החשמונאים (מאה 2 לפנה"ס) הוותה העיר בסיס להתקפות היוונים על צבאו של יהודה המכבי. השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס כבש את העיר בשנת 112 לפנה"ס, וגייר את תושביה. מראשה התנגדה לכיבוש ולגיור וספגה מכה קשה, וכך לאחריו הלכה העיר ודעכה. המצביא הרומי פומפיאוס, שכבש את הארץ בשנת 63 לפנה"ס ניתק את אדומיאה, ובכללה מראשה, מהמדינה היהודית, והחזיר לה את עצמאותה. אולם, הבנייה שנחשפה במראשה, אותה ניתן לייחס לתקופה, התקופה ההלניסטית המאוחרת, היא דלה מאוד. העיר מראשה חרבה בשנת 40 לפנה"ס, על ידי הפרתיים, במסגרת המאבק בין החשמונאים לבין הורדוס, קודם לעלייתו של הורדוס לשלטון. במקום המשיך להתקיים יישוב דליל עד המאה השנייה לספירה, אך העיר איבדה מחשיבותה, בעוד ששכנתה - בית גוברין, עלתה לגדולה. במהלך מרד בר כוכבא (132 - 135/6 לספירה) נחפרו מחילות בין החללים התת קרקעיים של העיר הקדומה, והמקום שימש כבסיס להתקפות המורדים על הצבא הרומי, וכמקום מיסתור.
כיום מראשה היא חלק מהגן הלאומי - בית גוברין - מראשה, וניתן לראות בה מערות קולומבריום גדולות (לגידול יונים), שרידים של בתי בד רבים המעידים כי יצוא שמן היה אחד מענפי הכלכלה המרכזיים בעיר, בתי מגורים ובורות מים. כמו כן, מזה מספר שנים מבקרים מוזמנים להשתתף בחפירות ארכיאולוגיות המתבצעות באזור תחת רשיון רשות העתיקות.
סמוך לתל ישנה מערת קבורה המכונה "המערה הצידונית" או "מערת אפלופאנס", על שם משפחה הנזכרת בכמה כתובות במערה. במערה איורי קיר מרשימים וכוכים המלמדים על מנהגי הקבורה בתקופה ההלניסטית.
