מרשל וורן נירנברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרשל וורן נירנברג (Marshal Warren Nirenberg) (נולד 10 באפריל 1927). ביוכימאי אמריקאי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1968 על תאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזה של חלבון.
[עריכה] תולדות חייו
נירנברג נולד בעיר ניו יורק, בנם של הרי ומינרבה נירנברג. בגיל צעיר לקה בקדחת שגרונית ולמען בריאותו עקרה משפחתו לאורלנדו, פלורידה, אזור בו מזג האוויר חם יותר. מגיל צעיר פיתח נירנברג עניין בביולוגיה. בשנת 1948 סיים תואר ראשון במדעים ובשנת 1952 תואר שני בזואולוגיה באוניברסיטת פלורידה בגיינסוויל. הוא סיים דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת מישיגן, באן ארבור, בשנת 1957.
הוא החל בעבודת פוסטדוקטורט במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בשנת 1957, כעמית מחקר של החברה האמריקאית לסרטן. בשנת 1960 הפך לחוקר ביוכימאי ב-NIH. בשנת 1959 החל במחקרו על ה-DNA. בשנת 1962, בזכות מחקריו פורצי הדרך התמנה נירנברג לעמוד בראש המדור לגנטיקה ביוכימית. הוא התחתן בשנת 1961 לפרולה זלצמן, כימאית מאוניברסיטת ברזיל, בריו דה ז'נרו.
בשנת 1966 הוענקה לנירנברג המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1968 העניק לו הנשיא לינדון ג'ונסון את מדלית הכבוד הלאומית. הוא נבחר לחברה האמריקאית לפילוסופיה בשנת 2001.
[עריכה] מחקר
עד לשנת 1959 הדגימו ניסוייהם של אוסוולד אייברי, פרנסיס קריק, ג'יימס ד. ווטסון, ואחרים כי ה-DNA הוא המולקולה של המידע הגנטי. יחד עם זאת לא היה ברור תהליך השעתוק של ה-DNA, כיצד שלט ה-DNA על ייצור החלבונים בתא ומה היה תפקיד ה-RNA בתהליכים הללו. נירנברג חבר להיינריך מתאי ב-NIH כדי לענות על השאלות הללו. הם ייצרו RNA שהיה מורכב רק מאורציל, נוקלאוטיד הקיים רק ב-RNA. הם הוסיפו את ה-RNA המלאכותי הזה לתמצית נקייה מתאים של Escherichia coli אשר הכילה את DNA, RNA, ריבוזומים וחומרים תאיים אחרים הדרושים לסינתזה של חלבון. הם הוסיפו את האנזים Deoxyribonuclease, הידוע בשם DNase, המפרק את ה-DNA, כך שלא ייוצרו חלבונים נוספים חוץ מאשר ה-RNA המלאכותי שלהם. בשלב זה הם הוסיפו חומצת אמינו המסומנת באופן רדיואקטיבי, החלבון שנוצר היה אף הוא רדיואקטיבי. הם הבינו שהם מצאו את הקוד הגנטי לפנילאלנין: UUU (שלושה בסיסי אורציל בשורה) על RNA. היה זה הצעד הראשון לפענוח הקוד הגנטי וההדגמה הראשונה לMRNA.
ניסויים אלה של נירנברג זכו לתשומת לב רבה בעולם המדע. בתוך שנים ספורות קבוצת המחקר שבראשה עמד ביצעה ניסויים דומים שהדגימו את דרך הייצור של חומצות אמינו נוספות. פריצת הדרך הבאה הגיעה כאשר פיליפ לדר, חוקר פוסטדוקטורט במעבדתו של נירנברג, פיתח שיטה לזיהוי הקוד הגנטי על פיסות של tRNA. ניסוייו של הר גובינד חורנה אישרו את התוצאות הללו והשלימו את תרגום הקוד הגנטי.
מחקריו המאוחרים של נירנברג התמקדו בתחום מדעי המוח והתפתחות עצבית.
