משבר הרובל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משבר הרובל הינו כינוי למשבר הכלכלי שפקד את רוסיה באוגוסט 1998.
לאחר התפרקות בריה"מ הפריטה ממשלת רוסיה את החברות הממשלתיות ואת נכסי המדינה החשובים ביותר, במקרים רבים במחירים שלא שיקפו את ערכם הריאלי. תהליך ההפרטה נעדר את השקיפות הנדרשת מהליך כזה. נוספו על כך קשיים שהציבו הפרלמנט וקבוצות כוח שונות על המעבר הסדיר לכלכלת שוק. רוסיה, ש-80% מהייצוא שלה הינו חומרי גלם (מתכות שונות, נפט, גז טבעי, עץ) תלוייה ומושפעת מאוד ממחירי מוצרים אלו בעולם. בשנת 1998 היו מחירי מוצרים אלו נמוכים (12$ לחבית נפט בעת המשבר). הממשל הרוסי, שמסיבות שונות חסרו לו מקורות הכנסה (העלמת מס מסיבית, מערכת גבייה לא יעילה) מכר לאורך שנות ה-90 אגרות חוב בריבית אסטרונומית. כל אלו הובילו לכך שב-17 באוגוסט 1998 הכריזה ממשלת רוסיה על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל.
למשבר הייתה השפעה עצומה על הכלכלה ועל אזרחי רוסיה: אנשים איבדו את כל חסכונותיהם, מעמד הביניים נמחק ואנשים רבים נסחפו אל מתחת לקו העוני, הממשלה עצרה תשלומי משכורות, פנסיות וחובות, האבטלה זינקה, ותקציב הממשלה קטן בצורה משמעותית ולא ענה על תשומות וצרכים חשובים (הגנה, חינוך, בריאות ורווחה). ההכנסה הממוצעת במשק צנחה ובעקבותיה גם הצריכה, דבר שהוביל לקיטון משמעותי בהכנסות האוצר ממסים. עובדה זו הגדילה את הגרעון התקציבי. כורי הפחם שנפגעו מהמשבר חסמו חלקים של הרכבת הטרנס-סיבירית, ולמעשה חצו את המדינה לשניים. המשבר הפיננסי הוביל לירידה חדה בהשקעות במדינה ולבריחת הון מסיבית, כיוון שמשקיעים רבים איבדו את כספם בהשקעה ברוסיה.
השפעת המשבר הפיננסי חרגה מגבולות הכלכלה והגיעה גם לפוליטיקה. נשיא רוסיה באותה תקופה, בוריס ילצין, פיטר את הממשלה ארבע פעמים במהלך שנת 1999. ואולם, רוסיה התאוששה מהר מן החזוי, בעקבות עלייה חדה במחירי הנפט ומינרלים אחרים שרוסיה מפיקה, וכן בסיוע רפורמות שהעבירה הממשלה.
