משטרת עיראק סווידאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משטרת עיראק סואידן היא מצודה החולשת על צומת דרכים מרכזי בדרום מדינת ישראל. המצודה ידועה בלחימה הקשה שנדרשה לשם כיבושה במהלך מלחמת העצמאות. לאחר כיבושה נקראה המצודה "מצודת יואב". עד 1983 שימשה המצודה כבסיס פעיל של צה"ל וכיום משמשת המצודה כמוזיאון למורשת הקרב של חטיבת גבעתי.

תוכן עניינים 1 הקמת המצודה והעברתה לידי המצרים 2 הנסיונות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות 2.1 נסיון ראשון 2.2 נסיון שני 2.3 נסיון שלישי 2.4 נסיון רביעי 2.5 נסיון חמישי 2.6 נסיון שישי 2.7 נסיון שביעי 2.8 הנסיון השמיני 3 לאחר מלחמת העצמאות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] הקמת המצודה והעברתה לידי המצרים

בשנת 1940, לאחר המרד הערבי ובהמלצת המומחה לענייני טרור צ'ארלס טגארט, הקימו הבריטים מצודות, שכונו "מצודות טגארט", לשם שליטה בתוואי השטח החשובים, בצמתים ובנקודות מעבר.

משטרת עיראק סואידן נבנתה על הציר החשוב שהוביל בין מג'דל לאשקלון וממנו הלאה לבית גוברין ולירושלים. המצודה שלטה על הדרך הראשית אל הנגב וממנו הן לאזור מרכז הארץ - גדרה, רחובות וראשון לציון והן לאזור ירושלים.

כאשר התקרב המנדט הבריטי אל סיומו החזיקו הבריטים במצודה עד לרגע האחרון ממש, בניגוד לשאר בנייני המשטרה אותם נטשו. האזור היה שייך לערבים על פי תוכנית החלוקה, אך האדמה עליה עמדה המצודה הייתה בבעלות יהודית. ב-13 במאי 1948 מסרו הבריטים את המצודה לידי כוחות ערבים, חלקם מקומיים וחלקם כוחות חלוץ מצריים, שהחזיקו בה עד שהגיעה תגבורת של צבא הפלישה המצרי, שהתקדם אז בדרכו צפונה. החזקת הצבא המצרי במצודה הביאה לשליטת המצרים על ציר תנועה עיקרי, וכן למיקומם בשטח שולט על קיבוץ נגבה, שאיפשר להם לטווח אותו בארטילריה. כינויה של המצודה בידי הלוחמים בנגבה היה "המפלצת על הגבעה", ועד מהרה הפך כיבושה ליעד עיקרי של הלוחמים באזור.

[עריכה] הנסיונות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות

[עריכה] נסיון ראשון

ב-14 במאי, כפי הנראה עוד בטרם הגיע הצבא המצרי הסדיר למקום, ניסתה מחלקה של חטיבת גבעתי לכבוש את המצודה. המחלקה ציפתה כנראה למצוא את המצודה ריקה מאדם לאחר נסיגת הבריטים, אך משנתקלה בהתנגדות בדרכה אל המצודה, העדיפו אנשיה לסגת.

[עריכה] נסיון שני

בלילה שבין 18 במאי ו-19 במאי נערך הנסיון השני לכבוש את המצודה, על ידי אנשי חטיבת גבעתי. ההתקפה נכשלה בשל תכנון לקוי. רוב הכוח התוקף שימש לאבטחת צירי הגישה, ומיעוטו לתקיפת המצודה עצמה. משהתקרבו אנשי גבעתי לשטח המצודה, הפעילו מוקשי תאורה רבי עוצמה, ואיבדו את אלמנט ההפתעה. מכיוון שכך הוחלט להורות על נסיגתם.

[עריכה] נסיון שלישי

בלילה שבין 21 במאי ו-22 במאי נעשה נסיון שני לכיבוש המצודה, על ידי כוח מעורב שכלל גם את אנשי חטיבת גבעתי. כאשר עלה השחר הסתבר כי לכוח התוקף 40 פצועים ושלושה הרוגים, וניתנה הפקודה לסגת.

[עריכה] נסיון רביעי

בלילה שבין 10 ביוני ו-11 ביוני לקראת ההפוגה הראשונה, הפוגה בת ארבעה שבועות בקרבות, שהושגה בתיווכו של הרוזן פולקה ברנדוט נערך מאמץ נוסף לכיבוש המצודה, על מנת לקבוע עובדה בשטח בטרם תיכנס ההפוגה לתוקף. הכוחות הפורצים, אנשי חטיבת הנגב נתקלו בהתנגדות עזה, הן של המחזיקים במצודה, והן של כוחות שהגיעו לסיוע, לרבות שריוניות ומטוסים. עם עלות השחר נסוג הכוח התוקף תוך כדי אבידות.

[עריכה] נסיון חמישי

בלילה שבין 8 ביולי ו-9 ביולי, ערב סיום ההפוגה, נערך צה"ל למבצע אנ-פאר (אנטי פארוק) שנועד לפרוץ את המצור על הנגב. בין היתר הוטלה שוב על חטיבת הנגב המשימה לכבוש את המצודה. עיכובים בלתי צפויים בתנועת הכוח, הביאו לכך שלאחר שארבע גדרות התיל המקיפות את המצודה נפרצו, גילה הכוח התוקף גדר חמישית ובלתי צפויה, סמוך לעלות השחר. הוחלט להסיג את הכוחות על מנת שלא להתעמת עם המחזיקים במצודה באור יום.

[עריכה] נסיון שישי

ב-15 באוקטובר נפתח מבצע יואב בו פעל צה"ל לכיבוש הנגב, על מנת למנוע את תוכניתו של ברנדוט לפיה הוצא הנגב מתחומי המדינה היהודית. לאחר הישגים ראשוניים שהובילו לפריצת הדרך אל הנגב, ערכה חטיבת גבעתי, בלילה שבין ה-19 באוקטובר ל-20 באוקטובר נסיון לכבוש שוב את המצודה. הכוח התוקף הצליח לפרוץ שתי גדרות, אך במאמציו לפרוץ את הגדר השלישית נתקל באש חזקה, ונאלץ לסגת.

[עריכה] נסיון שביעי

יומיים לאחר כשלון הנסיון השישי, בלילה שבין ה-21 באוקטובר ל-22 באוקטובר ניסה גדוד אחר של גבעתי לפרוץ אל המצודה, תוך שימוש בכוח גדול שכלל משוריינים ולהביורים ניידים שכונו "פרעושים". חוסר תיאום בין הכוחות הביא לכך שבעוד שההתקפה עצמה נעצרה מכלי לפרוץ את הגדרות, הצליח נהג משאית להגיע עם משאית עמוסה בחומרי נפץ עד למרחק של 30 מטרים מן המצודה. המשאית נפגעה והתפוצצה, דבר שהביא לפריצת הגדרות. הכוח התוקף חדר דרך הפרצה והצליח להגיע אל הקיר המערבי של המצודה, אך משעלה אור היום, הוחלט לסגת, ולא לנצל את המצב להסתערות על המצודה.

[עריכה] הנסיון השמיני

ב-9 בנובמבר התקיפה את המצודה חטיבה 8 שעליה פיקד יצחק שדה הייתה זו חטיבה משוריינת. שדה החליט לתקוף באור יום. בבוקר החל ריכוך ארטילרי של המצודה, ובמהלך אחר הצהריים עלו הכוחות המשוריינים אל המצודה עצמה ממספר כיוונים. הכוח הצליח להגיע אל המצודה עצמה, ולפרוץ בה פירצה. עם פריצת הפירצה נכנעו יושבי המצודה.

[עריכה] לאחר מלחמת העצמאות

לאחר כיבושה של משטרת עיראק סואידן הוסב שמה ל"מצודת יואב" על שם יצחק דובנו מפקד נגבה, שכינויו בהגנה היה יואב, אשר נפל בנגבה בהפצצת מטוסים מצריים.

שנים רבות היה הבנין תפוס על ידי הצבא. כאשר הוחלט ב-1983 להקים מחדש את חטיבת גבעתי, הוחלט להקים במקום את מוזיאון מורשת גבעתי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דף המצודה באתר של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות