נבהרדק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבהרדק (בלארוסית: Нава́градак, יש להגות: נַבַהְרַדַק, גם Навагру́дак; רוסית: Новогру́док, נוֹבוֹגְרוּדוֹק; פולנית: Nowogródek; ליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז הורדנה שבבלארוס. אוכלוסית העיר נאמדה בכ־30.6 אלף איש (2004). העיר התפרסמה בעולם היהודי בזכות ישיבת נובהרדוק, ששילבה בתוך לימודיה את המוסר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
העיר ידועה משנת 1116. הייתה שייכת לרוס של קייב, ולאחר התפוררותו הייתה בירתה של אחת הנסיכויות. ב־1240 נכבשה על ידי המונגולים של באטו חאן. במאה ה־14 צורפה לליטא.יש הטוענים גם כי הייתה בירתה הראשונה של ליטא. מ־1392 היא השתייכה לממלכה המאוחדת של ליטא ופולין, ומ־1794, לאחר חלוקת פולין השלישית, הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. ב־1895 היו בה 13,656 תושבים, מתוכם 8,137 יהודים.
בזמן מלחמת האזרחים לאחר מלחמת העולם הראשונה ב־1918 ברפובליקה הבילורוסית הלאומית, לפי הסכם ריגה צורפה לפולין, ונהייתה בירתה של חבל (וויבודסטבו) נובהרדוק. ב17 בספטמבר 1939 חיילי ברית המועצות נכנסו לעיר וצירפו אותה לרפובליקת בילורוסיה, מרכז מחוז נובהרדוק, בחבל (אובלסט) גרודנו. ב22 ביוני 1941 הגרמנים פלשו לברית המועצות וב23 באותו חודש הצבא הרוסי נסוג מהעיר. הגרמנים נכנסו ב3 ביולי.ב־7 ביולי 1944 העיר שוחררה על ידי הסובייטים מ־1991 בבלרוס העצמאית.
[עריכה] היסטוריה יהודית
האזכור הראשון של הקהילה היהודית משנת 1484 בקשר כאשר המלך קזימיר מבית יגיילו מינה 4 יהודים לגביית מיסים מתושבי העיר. הקהילה מוזכרת גם במאה ה-16 באחת מתשובותיו של ר' שלמה לוריא. בשנת 1563 המלך סיגיזמונד החליט לאשר ליהודים לגור רק בחלק ספציפי של העיר ברחובות וילנו וטרומקו ואסר להם להקים בתים חדשים ברחוב פודליסקה. בית הכנסת הגדול נבנה בשנת 1648. ב-1888 היו בעיר 15 בתי מדרש.
כמה רבנים מפורסמים כיהנו בקהילת נבהרדק:
- ר' דוד בן משה, מחבר הספר "גליא מהימנא", כיהן כרב העיר בין 1794-1837.
- בשנים 1851-64 כיהן ברבנות העיר הרב יצחק אלחנן ספקטור.
- ר' ברוך מרדכי ליפשיץ עד שנת 1883.
- בשנים 1883-98 כיהן ברבנות הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, מחברו של הספר ערוך השולחן על פי סדר השולחן ערוך.
בשנת 1896 הוקמה ישיבת נובהרדוק, שעברה להומל ב-1915, כשהאזור נהפך מוקד לקרבות בין צבאות גרמניה ורוסיה. רבה האחרון של העיר הוא ר' מאיר שנישינר.
[עריכה] בשואה
ב-22 ביוני 1941 הגרמנים פלשו לברית המועצות וב23 באותו חודש הצבא הרוסי נסוג מהעיר. הגרמנים נכנסו ב3 ביולי. הגרמנים מייד התחילו ברצח הדרגתי של יהודים והגבל תנועתם. היהודים חוייבו ללבוש טלאי צהוב, הם הוגבלו ביציאה מחוץ לעיר, נאסר עליהם לקנות מוצרי מזון, והם רוכזו בגטו. כראש היודנראט מונה השופט צחנובסקי, שנאלץ לשלוח אנשים לעבודות פרך. ימים לאחר מכן הגרמנים אספו קבוצה של 70 מנכבדי הקהילה, שכללה רופאים, עורכי דין ומורים ורצחה אותם מחוץ לעיר. לאחר מכן נאספו סוחרים ובעלי מקצוע ונשלחו לעיר קרסקטין, שם נרצחו. בדצמבר בוצעה האקציה הראשונה על ידי איינצקומנדו, ונרצחו חלק מהאנשים העובדים עם בני משפחותיהם ביער ליד העיר. ב7 באוגוסט 1942 כ-2000 איש נוספים נרצחו מחוץ לעיר. ב4 בפברואר 1943 500 משוכני גטו פרסיקי נרצחו. ב7 במאי 1943 אירע רצח המוני נוסף ו-375 איש מעובדי הגטו נרצחו, רק 300 נשארו בחיים במחנה עבודה. יהודים רבים הצטרפו לפרטיזנים לאחר האקציה השנייה והשלישית, אך חלק מהם מצאו את מותם בפלוגות אנטי-שמיות לאחר מכן. לאחר שחרור העיר על ידי הסובייטים. רוב היהודים הניצולים עזבו לפולין לפי הסכם החלפת אוכלוסין ולאחר מכן עלו לארץ.
[עריכה] ילידי העיר המפורסמים
- אלכסנדר הרכבי-מזרחן, היסטוריון, חבר באקדמיה הרוסית
- אברהם הרכבי-סופר, מוציא לאור של המילון האידי הראשון
- אדם מיצקביץ'-סופר ומשורר פולני
[עריכה] ראו גם
- פנקס הקהילות
- ספר תנועת המוסר, ר' דב כץ
